עמוד

עמוד הוא רכיב אנכי בתכנון ובנייה שתפקידו לשאת משקל שמופעל מעליו. לעיתים הוא תומך קורות אופקיות, קשתות או פסל, ולעיתים עומד לבדו. עמודים נבנים מחומרים שונים: בעבר מאבן, לבנים ועץ; כיום בעיקר מבטון מזוין (בטון עם סליל פלדה) או מפלדה.

עמוד נושא את משקלו העצמי ואת העומסים שמופעלים עליו מלמעלה. עומסים אלה יוצרים מאמץ לחיצה (לחיצה = כוח שפועל לאורך ציר ו'דוחס' את החומר). הכוחות עוברים דרך העמוד אל היסודות או לעמודים בקומה שמתחת. ככל שהעמוד נושא עומס גדול יותר, כך צריך שטח חתך גדול יותר או חומרים חזקים יותר כדי לעמוד בעומס.

לחיצה נוצרת כשזוג כוחות פועלים זה כלפי זה לאורך אותו ציר. מאמץ לחיצה מוגדר ככוח חלקי שטח החתך שבו הוא פועל. חלקים שנמצאים בלחיצה הם מוטות ועמודים. חוזק לחיצה הוא המאמץ המקסימלי שהחומר יכול לשאת לפני כשל.

קורה היא רכיב אופקי שמחבר בין עמודים או קירות ותפקידה להעביר עומסים. קורות יוצרות יחד עם עמודים את שלד המבנה ומקנות לו יציבות. גם חלקים של מכונות מתוכננים כקורות, כמו סרן ברכב.

מלבד לחיצה יש גם סכנת קריסה (כשל עקב כיפוף). קריסה מתרחשת כשהעמוד מתקפל הצידה ומקבל 'בטן'. הסתברות לקריסה תלויה בתמירות העמוד, היחס בין גובהו לבין גודל וצורת חתכו. עמוד יקרוס בכיוון שבו הוא חלש יותר. חתך עגול או טבעת חלולה (צינור) עמידים במיוחד לקריסה, כי מומנט האינרציה (יכולת החתך להתנגד לכיפוף) שווה בכל הכיוונים.

בעמודי בטון מזוין מניחים זיון פלדה קרוב להיקף. הפלדה מונעת פתיחה של דפנות העמוד בעת קריסה ומשפרת יציבות ברעידת אדמה. תפקיד הבטון הוא להעביר את עומס הלחיצה ליסודות. מכיוון שהמאמצים מרוכזים בקצוות החתך, נשארים מרכז העמוד פחות מעמוסים. לפעמים משאירים חלל פנימי או מנצלים אותו להעברת צנרות ומערכות בניין, כדי לחסוך בבטון ובעבודה.

העמודים שימשו לבניית מקדשים כבר אלפי שנים. המצרים והתרבויות במזרח הים התיכון השתמשו בעמודים מחצב אבן רחבים. ביוון הקלאסית התפתחו סגנונות עמודים עם פרופורציות ועיטורים מובחנים, ה"סדרים הקלאסיים" שנפוצו גם ברומא. העמודים היו גם אמצעי לעיצוב החלל ולחיבור פנים וחוץ, לדוגמה הפרתנון באתונה.

בימי הביניים העמודים השתנו. באדריכלות הגותית העמודים נשאו קמרונות ועוצבו כהרבה מוטות דקיקים יחד, כדי להדגיש קו אנכי ולבנות קתדרלות גבוהות. כדי להתמודד עם בעיות קריסה פותחו תמיכות חיצוניות שנקראות "תמיכות דואות".

ברנסאנס חזרו לסדרים הקלאסיים. אדריכלים כמו ברונלסקי השתמשו בעמודים ליצירת ארקדות וקולונדות עדינות. בערים כמו פירנצה ובולוניה נבנו חזיתות עם עמודים שאיפשרו מעבר מקורה וקשר חזותי בין פנים לחוץ.

האדריכלות המודרנית ניצלה את בטון המזוין. לה קורבוזייה קידם את הרעיון של להרים מבנה על עמודים כדי לשחרר את קומת הקרקע; דוגמה מרכזית לכך היא וילה סבואה. הרעיון חדר גם לאדריכלות הישראלית דרך זאב רכטר ובית אנגל בתל אביב, ושיטות אלה השפיעו על בנייה עירונית שכללה עמודים לקומה משוחררת, חנייה או גננות.
בתים על עמודים עלולים להיות פגיעים ברעידות אדמה, ולכן קיימים תקנים לחיזוק עמודים בבניינים ישנים.

הסדרים הקלאסיים העיקריים הם דורי, איוני, קורינתי, טוסקני וקומפוזיטיבי. ההבדלים ניכרים בעיקר בכותרת העמוד ובפרופורציות. למשל, העמוד הדורי פשוט וחזק, העמוד האיוני בעל וולוטות (ספירלות) בכותרתו, והקורינתי מצטיין בכותרת מעוטרת בעלי דקל.

(תמונות ופרטים אילוסטרטיביים של הסטואה באתונה, מסגד קורדובה, אנדרטת לינקולן, עמודים מודרניים ועוד).

עמודי הנצחה בנויים לזכר מנהיגים, ניצחונות או אירועים חשובים. הם מוקמים בכיכרות מרכזיות ומשמשים גם כסימן דרך בעיר.

עמוד הוא עמוד אנכי בבניין. הוא מחזיק את מה שיש מעליו.

עמוד לוקח על עצמו משקל מלמעלה. זה יכול להיות תקרה או קומה. אם העמוד חלש מדי הוא עלול להישבר או להתכופף.
(לחיצה = כשדוחסים משהו חזק לאורך הציר שלו.)

קורה היא חלק אופקי שמחבר בין עמודים. היא עוזרת לחלק את המשקל.

קריסה היא כשל שבו העמוד מתכופף הצידה ויוצר "בטן". עמוד ארוך וצר יותר עלול להתכופף בקלות.
חתך עגול או טבעת חלולה עמידים יותר.

בעמודי בטון שמים בתוך הבטון חוטי פלדה. זה נקרא בטון מזוין. הפלדה מחזקת את העמוד. לפעמים מעבירים בצנרת בתוך העמוד מקום לצנרות ביוב.

העמודים שימשו כבר במקדשים לפני אלפי שנים. היוונים עיצבו עמודים מיוחדים עם כותרות יפות. הפרתנון הוא דוגמה מפורסמת.

בגותיקה הבניינים היו גבוהים מאוד. העמודים נחברו למספר עמודים קטנים והפכו לקמרונות.

אדריכלים השתמשו בעמודים כדי להרים בניינים מעל הקרקע. זה נקרא פילוטי (מבנה על עמודים). דוגמה מפורסמת היא וילה סבואה.

יש מספר סגנונות עמודים. שלושת העיקריים הם דורי, איוני וקורינתי. דורי פשוט, איוני עם ספירלות בכותרת, וקורינתי מעוטר בעלי עלה.

תמונות של עמודים שונים כמו הסטואה באתונה והמסקיטה בקורדובה.

עמוד הנצחה נבנה לזכר אדם חשוב או מאורע. לעיתים שמים פסל בראש העמוד.