עמוס חורב (נולד ב-30 ביוני 1924) היה מפקד בפלמ"ח ואלוף בצה"ל, איש מערכת הביטחון ונשיא הטכניון בין 1973 ל-1982. ב-2011 קיבל פרס ביטחון ישראל למפעל חיים.
עמוס נולד בירושלים בשם עמוס סוכצ'בר. אביו עבד במכונאות והיה בין מקימי תעש בירושלים. כנער היה ממייסדי תנועת הנוער גורדוניה והצטרף להגנה מגיל 14. הוא התגייס לפלמ"ח, מחלקת הלוחמים של היישוב, בהקמתה ב-1941.
הוא עבר קורסים פיקודיים והוביל מחלקות ופלוגות במסגרות שונות. במהלך מלחמת העצמאות שירת בחטיבת הראל תחת יצחק רבין. פיקד על שיירות ולקח חלק במבצעים חשובים בגזרה הירושלמית, כגון מבצע נחשון, כיבוש קטמון, ובפעולות בדרום כמו מבצע יואב וכיבוש באר שבע.
בשנים שלאחר המלחמה נותר בצבא ושימש קצין המבצעים של פיקוד הדרום. בהמשך נשלח ל-MIT ללימודי הנדסה, והחזיר ארצה תואר מוסמך בהנדסת מכונות (1952).
עם שובו הקים את מחלקת אמצעי לחימה במטכ"ל וניהל אותה. ב-1954 מונה לקצין חימוש ראשי (קחש"ר), הממונה על פיתוח, שדרוג ותחזוקת נשק בצה"ל. בתקופתו הוחלו שדרוגי טנקים ותותחים, פותחו מערכות תומכות לחימה ונעשו עבודות שהובילו לפרס ביטחון ישראל ב-1962.
ב-1962 חזר ל-MIT ללימודים מתקדמים. ב-1965 חזר וקיבל שוב את תפקיד קצין החימוש, ואז הועלה לדרגת אלוף. בין 1966 ל-1973 שירת בתפקידים אזרחיים וטכניים במערכת הביטחון, ובמלחמת יום הכיפורים שימש כעוזר מיוחד לסגן הרמטכ"ל. פרש מצה"ל סופית ב-1973.
עם פרישתו מונה לנשיא הטכניון בחיפה (1973, 1982). בשנת 1974 הוביל את ועדת החקירה של אסון מעלות. בהמשך שימש בוועדות מו"פ, היה ממקימי מכון לחקר הנדסה ימית בטכניון וניהל את רפא"ל לתקופה ארוכה. ב-2010 מונה לחבר בוועדת בדיקה לחקר המשט לעזה.
ב-2011 זכה בפרס ביטחון ישראל למפעל חיים, על תרומתו לפיתוח טכנולוגי וביטחוני.
חורב היה נשוי לשושנה, ששירתה בתחום החינוך ונפטרה ב-2015. ילדיו כוללים את יחיעם, שנולד ב-1947, ואת נירה. ב-2020 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי "זה מה שהיה". מתגורר ברמת השרון.
עמוס חורב נולד בירושלים ב-1924. כשהיה נער הצטרף להגנה והיה בפלמ"ח. פלמ"ח, יחידות לחימה של היישוב היהודי.
הוא למד בבתי ספר ותנועת נוער. בשירותו בפלמ"ח הוא הוביל כיתות ופלוגות. בזמן מלחמת העצמאות לחם במבצעים לשחרור ערים וכפרים.
אחרי המלחמה למד הנדסה ב-MIT בארה"ב. MIT, מכללה ללימודי מדעים והנדסה. חזר והקים יחידות לנשק בצה"ל. מונה לקצין חימוש ראשי. קצין חימוש ראשי, האדם שמנהל את הנשק בצבא.
ב-1973 הפך לנשיא הטכניון. הטכניון, אוניברסיטה להנדסה בחיפה. עוד עבד בוועדות חשובות וקידם מחקר ומפעלים טכנולוגיים.
היה נשוי לשושנה. ב-2020 הוציא ספר זיכרונות. גר ברמת השרון.
תגובות גולשים