עמנואל הנגבי

עמנואל הנגבי (שטראוסברג) (25.10.1917, 6.1.1975) היה מקציני המבצעים בארגון לח"י (לוחמי חרות ישראל).

עמנואל נולד בעיירה גרייבו בפולין, לרוזה וליצחק שטראוסברג, הרביעי מבין שמונה ילדים. למד בביה"ס העברי בביאליסטוק והצטרף בגיל 15 לתנועת בית"ר (תנועת נוער ציונית-לאומית). בשנת 1938 עבר קורס מפקדים ראשון של האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי) בפולין.

באותה שנה עלה ארצה במסגרת עליית "אף על פי" של בית"ר, שארגנה עלייה במענה לקריאתו של זאב ז'בוטינסקי. משפחתו שנותרה בפולין, כולל הוריו ואחיו ואחיותיו, נרצחה בביאליסטוק אחרי כיבוש פולין על ידי הנאצים. אח אחד שעלה לאחר המלחמה לח משבתו בצבא האדום.

בשנת 1940 התפלג האצ"ל. אברהם שטרן (יאיר) החל בקבוצה נפרדת, לח"י. הנגבי הצטרף אליה, ונותר פעיל גם אחרי רציחתו של שטרן ב-1942. הוא הקים את מחלקת כוח האדם של הארגון ונטל חלק בפעילות המבצעית. כינויו המחתרתי היה "אדם". חבריו תיארו אותו כאדם אמיץ ובעל אופי חזק.

ב-1942 נעצר על ידי הבולשת הבריטית וישב במחנות המעצר מזרעה ולטרון. יחד עם כעשרים אסירים חפרו מנהרה באורך 76 מטר לבריחה. לפני נפילת המלטה, הונחה הנגבי לברוח מוקדם יותר כדי לסייע בארגון המילוט מבחוץ.

ב-16 בספטמבר 1943 התחזה לחולה ברחבת בית חולים בירושלים. אחרי כמה ימים, פעל תחבולה: הוא לבש בגדים אזרחיים מתחת לפיג'מה והצליח להיעלם מהשגחה הרפואית והבריטית. הוא הצטרף להכנות לקליטת הבורחים מן המחנה.

בליל 31 באוקטובר 1943 יצאו האסירים במנהרה. הנגבי וחבר נוסף חיכו מחוץ לגדר, חילקו נשק והעבירו את הבורחים לאוטובוס שהעבירם לתל אביב. הבריחה הייתה מכה לשלטון הבריטי ולעידוד רוח המחתרת.

אחרי הבריחה עבד הנגבי על חיזוק ובניין המחתרת. המחלקה שלו עסקה באיסוף חומרים, מציאת מחסנים לנשק, ארגון תומכים וגיוס כספים. הוא השתתף בפעולות נגד בסיסים בריטיים, וביניהן התקפות על בניין הבולשת ביפו. פיקד על ניסיון להתנקש בקצין משטרה בריטי בשם פורד בתל אביב.

לאחר החלטת החלוקה ב-1947 פעל לח"י גם נגד כנופיות ערביות. בתקופת המצור על ירושלים ארגן שיירות ג'יפים עם מזון ותחמושת לעיר.

בשנת 1947 נשא לאישה את גאולה כהן, ששירתה כשדרנית רדיו של לח"י. הם נפרדו ב-1962. לזוג נולדו שני ילדים; בנם יאיר מת בגיל 20, ובנם צחי הנגבי הפך לימים לחבר כנסת ושר.

אחרי קום המדינה עבד במחלקת ההנדסה של עיריית ירושלים. במשך שנים שימש מזכיר סניף תנועת החרות בירושלים והיה מזכיר אגודת הספורט בית"ר ירושלים. ברחוב בתלפיות מזרח נקרא על שמו "רחוב אדם", על שם כינויו המחתרתי.

עמנואל הנגבי (1917, 1975) היה לוחם בארגון לח"י (לוחמי חרות ישראל).

עמנואל נולד בפולין במשפחה של שמונה ילדים. בגיל 15 הצטרף לתנועת בית"ר (תנועת נוער ציונית). ב-1938 עלה לארץ עם קבוצת בית"ר.

רוב משפחתו בפולין נרצחה כשהגרמנים כבשו את המקום.

הנגבי הצטרף ללח"י, שהייתה קבוצה שפעלה נגד שלטון המנדט הבריטי. כינויו היה "אדם". הוא נחשב לאמיץ ובעל נחישות.

בשנת 1942 נעצר והושם במחנה לטרון. יחד עם חברים חפרו מנהרה ארוכה. לפני הבריחה התחזה לחולה ובגד בגדים אזרחיים כדי להימלט מבית חולים.

בליל 31.10.1943 יצאו האסירים במנהרה. הנגבי חיכה מחוץ לגדר, חילק נשק והוביל את הבורחים לאוטובוס. הם הגיעו לתל אביב ונפוצו למקומות מסתור.

אחר כך עבד על ארגון המחתרת. הוא מצא מחסנים לנשק ועזר לגייס אנשים וכסף. הוא השתתף בפעולות נגד הבריטים ואירועים נוספים. בזמן המצור על ירושלים ארגן שיירות עם מזון ותחמושת לעיר.

בשנת 1947 נישא לגאולה כהן. היו להם שני ילדים. אחד הילדים, יאיר, מת בגיל צעיר. בנו השני, צחי, הפך לחבר כנסת.

אחרי הקמת מדינת ישראל עבד בעיריית ירושלים. הוא שירת בתפקידים ארגוניים בסניף תנועת החרות ובאיגוד הספורט בית"ר. ברחוב בתלפיות נקרא על שמו "רחוב אדם".