עמנואל שברייה נולד ב-18 בינואר 1841 באמבר שבצרפת ונפטר ב-13 בספטמבר 1894 בפריז. למד מוזיקה מגיל שש, ועבר עם משפחתו לפריז כשהיה בן 11. סיים לימודי משפטים ב-1861 ועבד במשרד הפנים הצרפתי בין 1861 ל-1880. בשנים אלה הלחין יצירות קטנות לפסנתר והתעניין בעבודות של וגנר (מלחין גרמני־רומנטי) ובשירה.
שברייה זכור בעיקר בזכות "אספניה" (1883), רפסודיה, יצירה תזמורתית חופשית שמביעה תחושות, ו"מארש שמח" (Joyeuse Marche). הוא כתב גם אופרות (אופרה = הצגה עם מוזיקה ושירה), ביניהן L'étoile שזכתה לפופולריות, ו-Le roi malgré lui. יצירותיו לפסנתר מלאות מקוריות ויופי. ידידיו ומעריציו כללו מלחינים כמו דביסי וראוול, שאמרו שלפעמים הרעיונות שלו שינו את הדרך של המוזיקה בצרפת.
שברייה ניגן בפסנתר באופן דרמטי וחזק. מבקריו תיארו הופעותיו כאלות שיש בהן עוצמה רבה. הוא גם קיבל הערכה על השליטה הביטויית שלו בפסנתר, למרות סגנון פיזי מעט מגושם.
בשנת 1880 פרש ממשרד הפנים והקדיש את עצמו כולו למוזיקה. ב-1882 ביקר בספרד; הביקור נתן השראה ל"אספניה" (1883), שבה שילב מוטיבים של שירים מקומיים ודמיון מוזיקלי. אופרותיו הוצגו גם מחוץ לצרפת, בבריסל ובגרמניה, אבל מפגעים טכניים וכספיים הפריעו להצלחתן המלאה בפריז.
שברייה היה בקשר קרוב עם סופרים, מלחינים וציירים מובילים של תקופתו. הוא התיידד עם מונה ומאנה, ואסף ציורים אימפרסיוניסטים עוד לפני שהסגנון היה נפוץ. חלק מיצירותיו הקולקטיביות והשירים השפיעו על דור חדש של מלחינים.
מאוחר יותר סבל שברייה מקשיים כלכליים ובריאות ירודה. הוא נאבק להשלים את האופרה Briséïs, והצגותיו לא תמיד התקבלו או הוחרבו גורלית על ידי בלאי תיאטראות או קשיים כלכליים. בשנותיו האחרונות חלה בשיתוק כללי, סיבוך של העגבת (מחלה זיהומית), ומת בפריז בגיל 53. אחריו נותרו יצירות תזמורתיות, אופרות ויצירות לפסנתר, ושיירי מכתבים שנותנים תמונה חיה של אישיותו.
היצירות הבולטות: "אספניה" (רפסודיה לתזמורת), "Joyeuse Marche", L'étoile ו-Le roi malgré lui. גם יצירות לפסנתר ושירים מהווים חלק חשוב ביצירתו.
עמנואל שברייה נולד ב-1841 ונפטר ב-1894. הוא למד מוזיקה מילדות ועבר לפריז בילדותו. תחילה עבד במשרד ממשלתי. אחר כך הפך למלחין במשרה מלאה.
שברייה כתב שירים, מוזיקה לפסנתר ואופרות. היצירה המפורסמת שלו נקראת "אספניה". זאת רפסודיה, יצירה מוזיקלית שמביעה רגשות ורעיונות כמו סיפור ללא מילים. יש לו גם מארש שמח ואופרות שמבצעים על במה.
הוא היה חבר של ציירים חשובים, כמו מונה ומאנה. שברייה אסף ציורים ואהב את האימפרסיוניזם. חלק מהציורים שלו מוצגים במוזיאונים היום.
שברייה ניגן בפסנתר בחוזקה ובתשוקה. בשנותיו האחרונות הוא חלה במחלה קשה ומת בגיל 53. היצירות שלו נשמרו ונשמעות עד היום.
תגובות גולשים