עצם הגומד

עצם הגומד (Ulna, בלטינית: אולנה, המרפק) היא עצם ארוכה בפנים האמה. היא נמצאת בין עצם הזרוע לשורש כף היד ומשתתפת יחד עם עצם החישור בבניית שלד האמה.

העצם רחבה בחלקה העליון וצרה לקראת התחתון.

החלק העליון דומה למפתח צינורות. בולט בו זיז המרפק (Olecranon), בליטה שניתן למישוש מתחת לעור. מולו נמצא זיז הויתי (Processus coronoideus ulnae). ביניהם נמצא החריץ הסהרוני (Trochlear notch), חריץ שמתחבר לסליל של עצם הזרוע (Trochlea humeri), וכך נוצר מפרק המרפק.
מקום מפגש עם עצם החישור נמצא בצד, ליד חריץ מתאים לראש החישור. בזיז המרפק נדבק שריר הזרוע התלת-ראשי (Triceps), ושרירים אחרים נאחזים בזיז הויתי ובגבששת הגומד (Tuberositas ulnae).

גוף העצם מזכיר מנסרה. שלושה קווים מחלקים אותו לשלושה משטחים. הקו הבולט הוא הרכס הבין-גרמי (Margo interosseus), אזור שבו מתחבר הקרום הבין-גרמי (Membrana interossea), קרום שמחבר בין הגומד לחישור.
אזורים קדמיים ותיכוניים בגוף משמשים לאחיזת שרירי כיפוף האצבעות ולשרירים המסובבים את האמה פנימה והחוצה.

החלק התחתון קטן ויש בו שתי בליטות. הבליטה הצידית היא הראש (Caput ulnae), המעוגל ומתחבר לעצם החישור. הבליטה השנייה היא זיז החרט (Processus styloideus ulnae), צר יותר.
בין הבליטות עובר גיד שמפעיל את פושט שורש כף היד (Extensor carpi ulnaris).

עצם הגומד נקראת גם אולנה. היא עצם ארוכה באמה. היא נמצאת בין הזרוע לבין שורש כף היד.

היא רחבה בחלק העליון וצרה בחלק התחתון.

בחלק העליון יש בליטה גדולה בשם זיז המרפק. זיז המרפק נוחה למישוש מתחת לעור.
יש גם בליטה שנייה שנקראת זיז הויתי. בין הבליטות יש חריץ. החריץ מתחבר לעצם הזרוע ומאפשר כיפוף וישור של המרפק.
שריר הזרוע התלת-ראשי (השריר שמיישר את המרפק) נדבק לזיז המרפק.

החלק האמצעי של העצם צר ומידותיו מזכירות מנסרה. יש קו מיוחד שנקרא הרכס הבין-גרמי. על הרכס הזה מתחבר קרום שמחבר בין שתי עצמות האמה.
שרירים שמזיזים את האצבעות והאמה נאחזים בגוף העצם.

בסוף העצם יש שתי בליטות. הבליטה המעוגלת היא הראש. הבליטה הצרה היא זיז החרט. בין הבליטות עובר גיד של שריר שמזיז את שורש כף היד.