עצמאי

עצמאי הוא מי שמקבל את הכנסתו מעבודה עסקית עצמית, ולא כשכיר אצל מעסיק.
העבודה העצמאית יכולה להיעשות בבית עסק, בבית או כשירות הניתן בדרכים.
לעצמאי יש חופש בקבלת החלטות ובגמישות שעות עבודה, אך הוא חשוף גם לחוסר יציבות וסיכון כלכלי.

הכנסות של עצמאי נובעות בדרך כלל מאחד משלושת אפיקי הפעילות: ייצור מוצרים, מסחר (קנייה ומכירה) או מתן שירותים.
גם נכסים שבבעלות אדם, דוגמת נדל"ן וניירות ערך, יכולים להניב הכנסה. הכנסות כאלה אינן תמיד נחשבות לעבודת עצמאי.

עצמאי עשוי לנהל את עסקו לבדו, בשותפות, או באמצעות עובדים. חלקם מנהלים את הפעילות במסגרת חברה בע"מ. במקרה כזה הם מקבלים משכורת מהחברה, אך מבחינה מעשית נמשכת עליהם עצמאות. בדיני מס מי שכבר שולט בחברה כזו מכונה "בעל שליטה בחברת מעטים".

הבחירה להיות עצמאי כוללת סיכונים: אי-ודאות בהכנסות התלויות בכישורים, במתחרים ובמצב השוק.
כמה עצמאים מצליחים להרוויח יותר משכיר; אחרים, שפעלו ללא תכנון כלכלי, נדרשו לסגור את עסקיהם.
יש גם גורמים חיצוניים שמשפיעים, כמו מצב ביטחוני או תנאי מזג אוויר (למשל שנת בצורת).

אדם בוחר בעבודה עצמאית לרוב בגלל עצמאות כלכלית ואישית, היכולת לקבוע היקף עבודה וגיוון בעיסוקים.
מנגד, יש מי שמעדיפים יציבות של שכירות בגלל הבטחון הכלכלי והמשכורת הקבועה.
עצמאים מצליחים נהנים מעצמאות, אך רבים עובדים קשה ומתמודדים עם לחץ ודאגות לפרנסה.

לפני פתיחת עסק מקובל לבצע ניתוח כדאיות ובדיקת סיכונים.
ניתן להיעזר במומחים ובהכוונה מקצועית, וכן בגופים ציבוריים ופרטיים שמציעים סיוע בתחילת הדרך ובמהלכה.

אדם יכול להיות גם שכיר וגם עצמאי במקביל. לדוגמה: רופא שעובד בבית חולים כשכיר ומקבל חולים פרטיים בזמנו החופשי.
על כל פעילות חלים כללים שונים, אך המיסים מחושבים לפי סך ההכנסה מכל המקורות.

לעצמאי יש חובות דיווח מול הרשויות: רישום קפדני של הכנסות, הוצאת קבלות ודיווח תקופתי לרשויות המס והביטוח הלאומי.
התשלומים למס הכנסה ולביטוח הלאומי הם בדרך כלל מקדמות, תשלומים מראש המבוססים על הכנסה קודמת.
בסיום השנה נערכת התאמה: אם שילם מעט מדי הוא ישלם תוספת; אם שילם יותר הוא יקבל החזר עם ריבית והצמדה.
עצמאי יכול לקזז הוצאות עסקיות מוכרות מההכנסה ולהפחית מע"מ ששילם על הוצאות.
ניהול ניירת המס דורש ידע, ולכן רבים נעזרים ברואה חשבון, מנהל חשבונות או יועץ מס.
לצד זאת ישנם כללים מיוחדים: אם אחד מבעלי העסק עובד כשכיר והעסק לא הרוויח בחודש מסוים, לעיתים אין חובה לשלם תשלום ניהול תיק. בעל עסק המוכר כבעל מוגבלות בביטוח הלאומי עשוי להיות זכאי לפטורים והטבות.

מי שמנהל עסק כחברה בע"מ נחשב לעתים כבעל שליטה, מקבל משכורת וההליכים הרגולטוריים דומים. בדרך כלל המתרגמים האלה נעשים באמצעות רואה חשבון המייצג את החברה.

נכון לשנת 2020,

עד סוף 2016 עצמאים היו אחראים לפרטי על חיסכוןם הפנסיוני והפרישו כרצונם. זה הוביל לצבירה נמוכה יותר אצל חלקם לעומת שכירים.
משנת 2017 הוטלה חובה על עצמאים להיות מבוטחים פנסיונית, כדי להעלות את החיסכון לגיל הפרישה.

עצמאי הוא אדם שעובד בשביל עצמו. הוא לא מקבל משכורת ממעסיק.
הוא יכול לעבוד בחנות, במשרד, בבית או לצאת לתת שירותים.
עצמאי מחליט לבד מתי ואיך לעבוד. זה חופשי, אך לא תמיד בטוח.

עצמאי מרוויח מייצור מוצרים, ממסחר (קונה ומשווק) או ממתן שירותים.
גם נכסים כמו דירה להשכרה יכולים להניב כסף. זה לא תמיד נחשב לעבודה.

עצמאי יכול לעבוד לבד, עם שותפים, או להעסיק עובדים.
חלק מנהלים חברה בע"מ (חברה בערבון מוגבל). אז הם מקבלים משכורת מהחברה.

יתרון: עצמאות וגמישות.
חסרון: הכנסה לא תמיד קבועה וצריך לעבוד קשה.

לפני פותחים עסק מומלץ לבדוק אם זה כדאי.
יש אנשים וגופים שיכולים לעזור ולהדריך בתחילת הדרך.

אפשר להיות שכיר ולעשות גם עבודה עצמאית.
למשל רופא שעובד בבית חולים וגם מקבל חולים בבית.
במקרה כזה המיסים מחושבים לפי כל ההכנסות ביחד.

עצמאי צריך לרשום את כל הכסף שהוא מקבל.
עליו לתת קבלה ולדווח על הרווחים בזמן.
הוא משלם תשלומי מס מראש (מקדמות).
בסוף השנה מוסיפים או מחזירים כסף לפי מה ששולם.
עצמאי יכול להפחית מהמס הוצאות שקשורות בעסק.
לעיתים צריך עזרה של רואה חשבון או מנהל חשבונות.
יש גם כללים מיוחדים לגבי תשלומי ניהול תיק והטבות לבעלי מוגבלות.

אם מנהלים חברה בע"מ, המתרחשים דומים, ובדרך כלל עושים זאת בעזרת רואה חשבון.

נכון לשנת 2020,

עד 2016 עצמאים החליטו בעצמם כמה לחסוך לפנסיה.
בשנת 2017 הוחלט שהם חייבים גם להפריש לפנסיה. זה עוזר להם כשיזדקנו.