עקרון פרמה אומר שאור בוחר את הדרך שבה הוא מגיע הכי מהר.
הדרך האופטית היא המרחק כפול "כמה האור מאט בחומר". את זה קוראים מקדם שבירה. אם האור מאט הרבה, המסלול עשוי להשתנות.
מכמה מסקנות שבאות מהרעיון: כשאור פוגע במראה, זווית הכניסה שווה לזווית ההחזרה. כשאור עובר ממים לאוויר הוא "מתכופף" כי הוא מאט.
דוגמה פשוטה: מציל על החוף. הוא רץ מהר על החוף ושוחה לאט. לכן הוא לא ילך בקו ישר אלא יחליט לרוץ קצת ואז לשחות, כדי להגיע במהירות.
יש גם סיבים אופטיים שבהם מקדם השבירה יורד מהמרכז החוצה. שם האור לא הולך בקו ישר, אלא מתעקל כמו גל.
מהעיקרון יוצא חוק שאומר: הזווית שבה האור נשבר תלויה כמה האור מאט בכל חומר. אם הוא מאט יותר בחומר השני, הוא יתקומם בזווית אחרת.
הדרך האופטית היא המרחק כפול "כמה האור מאט בחומר". את זה קוראים מקדם שבירה. אם האור מאט הרבה, המסלול עשוי להשתנות.
מכמה מסקנות שבאות מהרעיון: כשאור פוגע במראה, זווית הכניסה שווה לזווית ההחזרה. כשאור עובר ממים לאוויר הוא "מתכופף" כי הוא מאט.
דוגמה פשוטה: מציל על החוף. הוא רץ מהר על החוף ושוחה לאט. לכן הוא לא ילך בקו ישר אלא יחליט לרוץ קצת ואז לשחות, כדי להגיע במהירות.
יש גם סיבים אופטיים שבהם מקדם השבירה יורד מהמרכז החוצה. שם האור לא הולך בקו ישר, אלא מתעקל כמו גל.
מהעיקרון יוצא חוק שאומר: הזווית שבה האור נשבר תלויה כמה האור מאט בכל חומר. אם הוא מאט יותר בחומר השני, הוא יתקומם בזווית אחרת.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים