ערכין הם סוג של נדר להקדש, התחייבות להעניק כסף לבית המקדש. האדם שנודר "נתן ערכו של פלוני" חייב לשלם סכום לפי תעריף קבוע. התעריף משתנה לפי גיל ומין הנערך, והוא נקבע על־ידי דיינים. בחישוב צריכים להשתתף עשרה דיינים, ומתוכם לפחות כהן אחד. (כהן = כהן, כלומר איש שמונה לכהונה במקדש).
דיני הערכין מופיעים במפורש בסופו של ספר ויקרא. בפרשת בחוקותי נכתבים פרטי החוקים.
חז"ל ראו רמזים למצווה גם בפרשת שמיני ובדבר "ולהבדיל בין הקדש ובין החל". פירושם: הכהן קובע את סכום הערך ומבדיל אותו מהכספים הרגילים.
לפי הספרא הביטוי "יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן" מהווה בניין אב לכל סוגי הנדרים שנקראים "נערכין", אדם, קרקע ומטלטלין.
בספר מלכים מוזכר שיחס לכספי נדרים בימי יהואש המלך. מנגד, מסופר שאחאב מעריך את עצמו למטרות עבודה זרה.
תעריפי ערכי האדם מפורטים בתורה. תינוק מתחת לחודש לא משלם כלום. אם הנודר אינו יכול לשלם, הכהן מעריכו לפי ראות עיניו, הקלה מיוחדת לאלו הערכין. רבי אברהם אבן עזרא כותב שערכין הם חוק ללא הסבר נוסף.
בערכי קרקע ובערכי בהמה הכהנים מעריכים את השווי. לגבי בית, לפי הרמב"ם והחינוך, הבעל צריך להוסיף חומש, כלומר תוספת חמישית.
מספר הדיינים שדנים משתנה לפי סוג הערך. בערכי אדם נפסקו דעות שונות: שמואל אמר שיש להזמין חמישה דיינים; יש ששמו תשעה דיינים כולל כהן אחד; יש דעות שמחייבות עשרה. במקרים של חוסר יכולת למלא תשלום מביא הנודר מטלטלין, ומטלטליו מוערכים על־ידי שלושה דיינים, שלפחות אחד מהם כהן לפי רבי יהודה.
גם כהן שנדר ערך לא מעריך את עצמו בפני עצמו, אלא נדרש להערכה על־ידי כהן אחר.
במדרש נאמר שמשה הביא את פרשת הערכין כדי להבחין בין אנשים בחוזקם ולעשות צדק בעבודתם. המדרש גם מדגיש ערך רוחני למעשה הערכה.
בחלוף הזמן והיעדר בית־המקדש יש מקומות שבהם חכמים תקנו כללים שונים לפעול בהם. דיני ערכי בהמה וקביעת חוב מותאמים למציאות בעת הזו לפי מה שצויין על ידי חכמים.
ערכין הם נדר לתת כסף לבית המקדש. הנדר אומר "אני נותן ערכו של פלוני". הכהן (האיש שמשרת במקדש) וקבוצה של שופטים מעריכים כמה יש לשלם.
החוקים על הערכין כתובים בספר ויקרא.
חז"ל ראו רמזים גם בפרשת שמיני. הכהן קובע מה נחשב קדוש ומה נשאר חול.
תינוק של פחות מחודש לא צריך לשלם. אם אין כסף, הכהן מעריך את הנדון ומקל עליו. קרקעות, בתים ובהמות מוערכים גם הם על־ידי הכהנים. לפעמים מעריכים מטלטלין (חפצים) של הנודר בשלושה שופטים.
המדרש אומר שמטרת הערכין היא לשמור על צדק בין אנשים.
כשהמקדש איננו קיים, החכמים קבעו כיצד לנהוג בערכין היום.
תגובות גולשים