פאבלו סרסטה

פאבלו סָרָסָטֶה (1844, 1908) היה כנר וירטואוז, כלומר מנגן בכינור ברמה טכנית מאוד גבוהה, ומלחין מספרדי.

סרסטה נולד בפמפלונה שבספרד. אביו ניצח על תזמורת כלי נשיפה צבאית ולימד אותו כינור מגיל חמש. כישרונו בלט מוקדם: בגיל שמונה הופיע לראשונה בקונצרט פומבי.

קיבל מלגה ללימודים במדריד. שם זכה להערכה כולל מתמיכת המלכה איזבלה השנייה, שקיבלה עליו ועל כשרונו והעניקה לו כינור סטרדיווריוס, כינור עתיק ויקר מאוד. בגיל 12 עבר ללמוד בקונסרבטוריון של פריז (מקום ללימודי מוזיקה) וזכה שם בפרס ראשון כשהיה בן 17.

ב-1860 התחילה הקריירה הבינלאומית שלו. הופיע בכל אירופה ובאמריקה. נגינתו התאפיינה באינטונציה נקייה (דיוק בגובה הצליל), בטכניקה וברגש. הוא גם קיבל שכר גבוה על הופעותיו; בגרמניה שילמו לו 3,000 מארקים, בעוד כנר ידוע אחר קיבל 1,000.

ב-1904 ערך מספר הקלטות. סרסטה נפטר מדלקת ריאות בביאריץ ב-1908, בגיל 64.

כתב פנטזיות, רומנסות ועיבודים לריקודים ולשירי עם ספרדים, והדגיש תמיד את הצד הווירטואוזי.

קיבל הקדשות והשפיע על מלחינים אחרים.

יש רחוב סאראסאטה ברובע ה-15 של פריז.

פאבלו סרסטה (1844, 1908) היה כנר מפורסם מספרד. כנר = מי שמשחק על כינור.

נולד בפמפלונה. אביו היה מנצח ותמך בו. הוא התחיל ללמוד כינור בגיל חמש. בגיל שמונה הופיע לראשונה על בימה.

קיבל מלגה ללימודים במדריד. המלכה איזבלה השנייה נתנה לו כינור סטרדיווריוס, כינור עתיק ויקר. בגיל 12 הלך ללמוד בפריז בבית ספר למוזיקה. כשהיה בן 17 קיבל פרס חשוב.

הוא הופיע בכל אירופה ובאמריקה. נגינתו הייתה מדויקת ומרגשת. ב-1904 הקליט מוזיקה. הוא מת בדלקת ריאות בביאריץ ב-1908.

כתב יצירות שמראות מיומנות בכינור, כמו עיבודים לריקודים ושירי עם.

יש רחוב על שמו בפריז.