פאוור מטאל (Power metal, בתרגום חופשי: מטאל עוצמתי) הוא תת-ז'אנר של הבי מטאל. הוא משלב תכונות של הבי מטאל המסורתי עם ספיד מטאל, ולעיתים קרובת גם אלמנטים סימפוניים.
הסגנון מתאפיין בשירים מלודיים ובמנגינות ברורות. השירה בדרך כלל נקייה ובטונים גבוהים; "שירה נקייה" פירושה ללא צרימות או קרע בקול. הנגינה בגיטרה מהירה וטכנית, אך שמה דגש על מלודיה יותר מאשר על קצב בלבד. לעיתים מוסיפים קלידים (מקלדת) ואלמנטים של מוזיקה קלאסית, כולל קולות של מקהלה.
תכנים בליריקה נוטים להיות אופטימיים. נושאים נפוצים הם פנטזיה, מיתולוגיה, מדע בדיוני, אחווה והיסטוריה. אלה לרוב פחות כבדים ופסימיים מאשר שירים בתת-ז'אנרים אחרים של מטאל.
רוני ג'יימס דיו (Ronnie James Dio) עיצב חלק גדול מהגישה הלירית, עם שירים על פנטזיה וימי ביניים. גם רוב הלפורד מ-Judas Priest ואיירון מיידן השפיעו על הסגנון, בעיקר על שירת הטונים הגבוהים והגישה המלודית.
בתחילת שנות ה-80 הופיעו להקות מתרומות שונות שהשפיעו על התפתחות פאוור מטאל. בין הלהקות המוקדמות שהשפיעו נמנות Manilla Road, Manowar ו-Savatage.
בשנת 1987 הוציאה הלהקה הגרמנית Helloween את Keeper of the Seven Keys: Part I. אלבום זה נחשב למהפכני והשפיע רבות על הפאוור מטאל האירופי.
הפאוור מטאל האמריקאי צמח בתחילת שנות ה-80. הוא קרוב לשורשי הבי מטאל, אך בדרך כלל מהיר ואנרגטי יותר. הסגנון האמריקאי שם דגש על ריפים והגיטרות המובילות, ופחות על קלידים.
הפאוור מטאל האירופי התפתח בעיקר מספיד מטאל ומ-NWOBHM, ובייחוד בגרמניה. שני אלבומי ה-Keepers של Helloween נתפסים כעיקריים בעיצוב הסגנון האירופי.
פאוור מטאל הוא סוג של מוזיקת מטאל. הוא משלב מטאל מסורתי עם מוזיקה מהירה.
המנגינות בפאוור מטאל ברורות ונעימות. הזמרים שרים בקול נקי וגבוה. "קול נקי" פירושו בלי צרימות. הגיטרות מהירות ומנגנות ריפים ומלודיות.
השירים מדברים לעתים על פנטזיה, גיבורים, תקווה ומיתוסים. אלה נושאים שמרגישים יותר חיוביים.
להקות רבות מוסיפות גם כלים כמו קלידים, קולות מקהלה ולעיתים מנגינה קלאסית. דוגמה מפורסמת לפאוור מטאל סימפוני היא Nightwish.
חלק מהאמנים ששינו את הדרך היו Ronnie James Dio, רוב הלפורד ואיירון מיידן. הלהקה הגרמנית Helloween הוציאה בשנת 1987 אלבום חשוב בשם Keeper of the Seven Keys.
תגובות גולשים