פאול זאכר

פאול זאכר (28.4.1906, 26.5.1999) היה מנצח (מי שמוביל תזמורת), נותן חסות (מממן עבודות מוזיקליות) ואמרגן (מארגן הופעות) שווייצרי.

זאכר למד, בין השאר, אצל פליקס ויינגרטנר. ב-1926 ייסד את התזמורת הקאמרית של בזל, תזמורת קטנה שמתמחה בביצוע מוזיקה מוקדמת (מוזיקה מתקופות לפני התקופה הקלאסית) וביצירות מודרניות.

הודות לעושרו הרב יכל לממן הזמנות ליצירות חדשות. הוא הזמין יצירות ממלחינים חשובים, ביניהם איגור סטרווינסקי (שכתב בשבילו את הקונצ'רטו ב־רה מז'ור), בלה בארטוק (דיוורטימנטו ו"מוזיקה לכלי־מיתר, כלי־הקשה וצ'לסטה"), ארתור הונגר (כולל סימפוניות מספר 2 ו־4, בשם "מנעמי בזל"), פאול הינדמית, אליוט קרטר והריסון בירטוויסל. כמו כן, פייר בולז כתב את Messagesquisse כאחת היצירות שחגגו את יום הולדתו ה־70.

הפעילות הזו הפכה אותו לדמות מרכזית בתרבות המוזיקלית של המאה ה־20, כי הוא שילב עניין במוזיקה ישנה ובחדשנות מודרנית.

פאול זאכר (1906, 1999) היה מנצח. מנצח = מישהו שמוביל תזמורת. הוא גם תמך בכסף במוזיקה.

ב־1926 הקים זאכר את התזמורת הקאמרית של בזל. תזמורת קאמרית = תזמורת קטנה. הם ניגנו שירים ישנים וגם שירים חדשים.

זאכר השתמש בכספו כדי להזמין יצירות חדשות ממלחינים מפורסמים. בין המלחינים היו איגור סטרווינסקי ובלה בארטוק. פייר בולז גם כתב יצירה לכבוד יום הולדתו ה־70 של זאכר.