פאן

פאן הוא אל הרועים ומוזיקת הטבע במיתולוגיה היוונית. הוא מייצג גם את הצד המרגיע של הטבע וגם את הצד הפראי והמפחיד שלו. ברומא קראו לו פאונוס.

מקור שמו נשמע קשור לשמות עתיקים; עד המאה ה-20 חשבו שהוא מגיע מהמילה היוונית πᾶς («הכול»). כיום יש הסברות שמקורות שמו של פאן וקשר לשם הודי עתיק, פושאן.

מראהו של פאן דומה לסאטיר, יצור עם חצי גוף תחתון של תיש וחצי עליון של אדם, ועם קרניים וזקן. בימי הביניים דמות כזו שימשה גם לתיאור שדים.

יש כמה גרסאות לידתו. לפי אחת מהן הוא בנם של הרמס והבת הפטאלית פנלופה, ונולד בארקאדיה. אמנם הרמס לקחתו לאולימפוס כדי לשעשע את האלים, אך פאן חזר לארצו והיה חלק מפמליתו של דיוניסוס. כמו כן ראו בו האל של הפוריות.

פאן היה נגן מוכשר. לפי המיתוס הוא יצר את חליל הפאן, שנקרא גם סירינקס או סירינגה, מקני קנים אחרי שנימפה בשם סירינקס לא רצתה אותו. נימפות אחרות סורבו לו; במקרה של אכו נשמעה רק הד של קולה. על אהבתו לנימפה פיתיס נלחם אל הרוח בוריאס, ובמקום מותה צמח עץ אורן המקודש לפאן.

המילה "פאניקה" קשורה לשמו של פאן. לפי האמונה, מי שנתקל בו או שמע קולות מוזרים בשטחים השוממים חש פחד פתאומי. רועים חששו לעשות רעש בצהריים, מפחד שהעדרים יבידרו מפניו.

בבניאס שבצפון הארץ הוקם מקדש רומאי לכבוד פאן. השם ההיסטורי של המקום היה "פאניאס". גם שמות אסטרונומיים נקראו על שמו: ירח של שבתאי וכוכב לכת מינורי שהתגלו על ידי יוג'ין וקרוליין שומייקר.

חוקרים מסוימים מבחינים בין דמות בשם איגיפאן לדמותו של פאן, בעוד אחרים מייחסים לה זהות זהה.

פאן הוא דמות ממיתולוגיה יוונית. הוא שומר על הרועים והעדרים ומייצג את הטבע.

מראו מוזר: חצי אדם וחצי תיש, עם קרניים וזקן. כזה קוראים סאטיר, יצור עם גוף תיש וחצי עליון של אדם.

פאן היה מוזיקאי גדול. נימפה בשם סירינקס לא רצתה אותו, והוא יצר חליל מקנים. החליל הזה נקרא חליל פאן.

השם "פאניקה" מגיע גם מפאן. אנשים חשו פחד פתאומי כשפגשו אותו או שמעו קולות במקומות שוממים.

בצפון הארץ, בניאס, היה מקדש לפאן. גם ירח של שבתאי נקרא פאן.