פּאנק ישראלי הוא סצנה שהתפתחה באמצע שנות ה-70. הוא חלק מהתנועה הפאנקיסטית, תת-תרבות המבוססת על מוזיקת פאנק רוק (סגנון רוק מהיר ופשוט, שמביע מרד נגד הממסד). בתחילתו הפאנק היה מחאה, ואחר כך הפך גם לסגנון מוזיקלי ללא אידאולוגיה קשיחה.
הפעילות החלה בתל אביב עם רמי פורטיס ולהקתו מים חמים. בחיפה פעלה להקת קילר הלוהטת בראשות יורם מארק-רייך, בצפון נולדה להקת השפן הנכון, שתרמה גם לראשית הראפ רוק בשפה העברית.
בשנות השמונים צמחה סצנה סביב מועדון הפינגוין. שם בלטה להקת נ"מ האנרכיסטית (אנרכו-פאנק = פאנק עם נטייה לאידאולוגיה אנרכיסטית) בראשות אבי פיטשון. גם להקת משינה החלה כפאנק והקלטות מוקדמות שלה כוללות שירים כמו "רכבת לילה" ו"עתיד מתוק". במשינה יש גם שיר פאנק שנקרא "יחי הכסף הגדול".
בתחילת שנות התשעים הסצנה חזרה להתעורר בצפון, וב-1992 הגיע הז'אנר לשיא עם הופעותיה של להקת נכי נאצה, שהיתה בולטת בזמנו. לשנות התשעים נוספו להקות כמו Useless ID ו־ריוט94 (מפורסמת בזכות "בוסניה בוערת"). היו גם להקות שמשלבות סקא ורגאיי בפאנק.
בתחילת שנות האלפיים בולט לייבל בשם בושת רקורדס, שהפיץ אלבומים של להקות פאנק מקומיות מצליחות. מאז נוצרה הפרדה ברורה בין להקות פופ-פאנק שפונות לקהל רחב, לבין להקות הארדקור שפועלות בסצנת השוליים ופונות בעיקר למעריצי הז'אנר.
בשנת 2017 הופיע גל של להקות חדשות ששרו בעיקר בעברית, כמו תרבות רעה ולבנת חבלה, מה שמראה שהפאנק הישראלי ממשיך להשתנות ולהתחדש.
פאנק ישראלי התחיל באמצע שנות ה-70. פאנק היא מוזיקה רועשת ומהירה. היא גם הייתה דרך למרד נגד דברים בתרבות.
בתל אביב הופיע רמי פורטיס עם להקתו מים חמים. בחיפה הייתה להקת קילר הלוהטת. בצפון הייתה להקת השפן הנכון.
בשנות ה-80 הייתה סצנה במועדון הפינגוין. שם הופיעה להקת נ"מ, שהיתה אנרכיסטית (אנרכיסטית = רעיונות של מרד וסירוב לסמכות). גם להקת משינה התחילה כפאנק. כמה משיריה המוקדמים היו בקצב פאנק.
ב-1992 הגיע הפאנק לצמרת המקומית עם להקת נכי נאצה. אחר כך הופיעו להקות נוספות כמו Useless ID ו־ריוט94.
בשנות האלפיים חלק מהלהקות הפכו לפופ-פאנק ופונות ליותר אנשים. אחרות נשארו בקהל השוליים והמשיכו בסגנון קשוח.
בשנת 2017 הופיעו להקות חדשות ששרו בעברית, כמו תרבות רעה ולבנת חבלה.
תגובות גולשים