פואד שהאב

פואד שהאב (19 במרץ 1902, 25 באפריל 1973) היה נשיא לבנון בשנים 1958, 1964. נולד למשפחה מרונית מכובדת.

ב־1945 פיקד על צבא לבנון בדרגת גנרל (קצין בכיר), בעת סיום המנדט הצרפתי (שליטה זמנית של צרפת) וקבלת העצמאות. בספטמבר 1952 סירב להפעיל את הצבא נגד הפגנות, לפי בקשת הנשיא בשארה אל-ח'ורי. אל-ח'ורי התפטר, וששהאב לקח זמנית את סמכויות ראש הממשלה עד שנבחר נשיא חדש.

בשנת 1955 התפטר מתפקידו כמפקד הצבא, אך חזר בו. החלוקה מחדש של מחוזות הבחירה והאשמות בזיופים בבחירות 1957 עוררו מתחים. זה הוביל למרד בקרב חלק מהאוכלוסייה המוסלמית בסוף 1958. ארצות הברית שלחה כוחות למשקף. שהאב שוב סירב לערב את הצבא, ומנע השתלטות על שדות תעופה ובנייני ממשל.

שנחשב לנייטרלי ומקובל על קבוצות שונות, סומן שהאב כמועמד קונצנזוס לנשיאות כדי להשיב את הסדר. כהונתו נשענה על קו מתון, דיאלוג בין עדות ורפורמות שנקראו במשותף "שהאביזם". הוא פעל למודרניזציה של השירותים הציבוריים, אך שינויים אלה עוררו התנגדות הממסד הפאודלי והשבטי המסורתי (הזועמאא).

ב־1960 הוא הציע להתפטר כשהרגיש שהמדינה חזרה ליציבות. חברי הפרלמנט שכנעו אותו להמשיך עד תום הכהונה. ב־1961 דיכא ניסיון הפיכה של המפלגה הסורית הסוציאליסטית הלאומנית (קבוצה פוליטית) וחיזק את שירותי הביטחון והמודיעין.

ב־1964 סירב לשינוי בחוקה שיאפשר לו להתמודד שוב. בבחירות תמך בשארל חילו, שנבחר לנשיא. בהמשך הוא התאכזב מדרכי הטיפול בפלסטינים החמושים אחרי אירועי ספטמבר השחור בירדן ב־1970. ב־1970 תמך באליאס סרכיס, אך סרכיס הפסיד בהצבעת הפרלמנט לסולימאן פרנג'יה. מהלך זה סימן דעיכה של השפעתו של שהאב.

פרנג'יה פירק חלק משירותי הביטחון שהקים שהאב. פירוק זה איפשר חדירה הדרגתית של גורמים חיצוניים לנעשה בלבנון, ובסוף התפתחו נוכחות צבאית פלסטינית והחרפה שתרמה לפרוץ מלחמת האזרחים ב־1975.

שהאב נפטר בביירות באפריל 1973, בגיל 71. ב־1976 נבחר אליאס סרכיס, שאף ניסה להביא להפסקת מלחמת האזרחים, אך ללא הצלחה.

פואד שהאב נולד ב־1902 ומת ב־1973. הוא היה נשיא לבנון בין 1958 ל־1964.

הוא גדל במשפחה מרונית. מרון = קהילה נוצרית. ב־1945 הוא היה מפקד הצבא. גנרל = קצין בכיר בצבא. אז נגמר השלטון הצרפתי וקמה עצמאות.

ב־1952 נשיא ביקש ממנו להשתמש בצבא נגד הפגנות. הוא סירב. הנשיא התפטר והוא לקח זמנית את תפקיד ראש הממשלה.

בשנת 1958 היו מחלוקות ובחירות שגרמו למהומות. ארצות הברית שלחה חיילים. שהאב לא נתן לצבא לקחת צד. זה עזר להרגיע חלק מהמצב.

כשהיה נשיא עשה שינויים בשירותים הציבוריים. רפורמות = שינויים שמנסים לשפר שירותים כמו בריאות וחינוך. דרכו נקראה "שהאביזם". חלק מהמנהיגים המסורתיים לא אהבו את השינויים.

ב־1964 הוא סירב לשנות את החוק כדי להישאר נשיא. ב־1970 תמך באיש פוליטי שנבחר אחרי־כן. אחר כך היו קשיים בלבנון, ובהמשך פרצה מלחמת אזרחים ב־1975.

הוא נפטר בביירות בגיל 71. ב־1976 נבחר אליאס סרכיס, שניסה לעצור את המלחמה, אך זה לא הצליח.