פוג'יז

הפוג'יז (באנגלית: Fugees) הם להקה אמריקאית בולטת משנות ה-90.
הם שילבו היפ-הופ (מוזיקה עם ראפ וקצב), R&B (שירי נשמה ופזמון) ורגאיי (מוזיקה ג'מייקנית בקצב מיוחד).
הלהקה הוציאה שני אלבומים. האלבום השני, The Score, נחשב להשפעה משמעותית על עולם ההיפ-הופ ונמכר בכ-18 מיליון עותקים.
לורין היל ופראז למדו באותו תיכון בניו ג'רזי בסוף שנות ה-80 והתחילו לשיר יחד.
לאחר מכן הצטרף וייקלף, בן דודו של פראז, והשלושה כינו את עצמם The Trazlator Crew.
הם בנו בהדרגה סאונד שמערב היפ-הופ ומוזיקת נשמה.
בשנת 1993 הם חתמו בחברת תקליטים ושינו את שמם ל-The Fugees, קיצור של Refugees (פליטים), כינוי שמתייחס לאנשים מהאיטי, מולדתו של וייקלף ופראז.
בשנת 1994 יצא אלבום הבכורה Blunted on Reality. האלבום לא הצליח מסחרית, אך שני סינגלים ממנו, Nappy Heads ו-Vocab, זכו לתשומת לב.
ב-1996 הוציאו את The Score, אלבום שהצליח מיד ותפס את המקום הראשון בבילבורד ארבעה שבועות רצופים.
האלבום הציג גרסאות מחודשות לשירים ישנים, ובולטו במיוחד No Woman, No Cry של בוב מארלי ו-Killing Me Softly, גרסה לשיר של רוברטה פלאק.
הקול של לורין היל בשיר הזה חיזק את מעמדה כסולנית חשובה ב-R&B.
סינגלים נוספים מהאלבום היו Ready or Not ו-Fu-Gee-La.
בשנת 1997 הלהקה זכתה בשני פרסי גראמי, ביניהם אלבום הראפ הטוב ביותר.
לאחר ההצלחה כל אחד מהחברים החל קריירת סולו והפוג'יז הפסיקו להקליט ביחד.
מקובל להניח שהיו חילוקי דעות בין וייקלף ולורין, מה שהקשה על העבודה המשותפת.
וייקלף הוציא את The Carnival כארבעה חודשים אחרי The Score ונהיה מוכר גם כמפיק.
הוא עבד עם אמנים כמו מיסי אליוט ודסטיניז צ'יילד וביים שיתופי פעולה מגוונים.
לורין הוציאה ב-1998 את The Miseducation of Lauryn Hill. האלבום היה מועמד ל-11 פרסי גראמי וזכה ב-5, כולל אלבום השנה.
פראז לא הצליח להשיג קריירת סולו דומיננטית אחרי Ghetto Superstar, והמשיך בעיקר בעבודת הפקה ושיתופי פעולה.
הפוג'יז התאחדו ב-18 בספטמבר 2004 לסבב הופעות שתועד בסרט של דייב שאפל על היפ-הופ.
הם הופיעו גם בטקס פרסי המוזיקה של ערוץ הבידור השחור ביוני 2005.
בין 30 בנובמבר ל-20 בדצמבר 2005 ערכו מסע הופעות באירופה, מסע ראשון מאז 1997.
לאחר המסע ניסו להקליט אלבום חדש, אך חילוקי דעות עצרו את הפרויקט. סינגל אחד בשם Take It Easy הודלף לרשת ולבסוף יצא רשמית.
;אלבומי אולפן
;אוספים

הפוג'יז (Fugees) היו להקה פופולרית באמצע שנות ה-90.
המוזיקה שלהם ערבבה היפ-הופ (ראפ וקצב), R&B (שירי נשמה) ורגאיי (מוזיקה ג'מייקנית).
יש להם שני אלבומים. האלבום המפורסם נקרא The Score ונמכר בכ-18 מיליון עותקים.
לורין היל ופראז הכירו בתיכון בניו ג'רזי.
אחר כך הצטרף וייקלף, שהוא בן דוד של פראז.
הם קראו לעצמם בתחילה The Trazlator Crew.
בשנת 1993 הם שינו את שמם ל-The Fugees. השם מגיע מהמילה Refugees (פליטים).
האלבום הראשון שלהם ב-1994 לא הצליח במיוחד.
אבל ב-1996 יצא The Score והצלחה גדולה הגיעה.
השירים המפורסמים כוללים Killing Me Softly ו-No Woman, No Cry.
לורין היל הראתה יכולת שירה מרשימה בשירים אלה.
בשנת 1997 הם קיבלו פרסי גראמי (פרסים חשובים במוזיקה).
אחר ההצלחה, כל אחד מהם עבד לבד. וייקלף הפיק להיטים ועבד עם אמנים גדולים.
לורין הוציאה אלבום מצליח ב-1998 וקיבלה פרסי גראמי רבים.
הם התאחדו להופעות ב-2004 וב-2005. הם ניסו להקליט אלבום חדש, אבל לא השלים אותו.
סינגל אחד, Take It Easy, שוחרר בסוף.