פודו אילואיי

פודו אילואיי (ברומנית: Podu Iloaiei) היא עיירה במחוז יאשי, ברומניה. היא מונה כ-11,500 תושבים ושוכנת כ-25 קילומטרים מיאשי.

מקור השם קשור לגשר על נהר הבאחלוי. המילה "פודו" ברומנית משמעותה גשר. לפי מסורת מקומית הגשר נבנה על ידי אישה יהודייה בשם אילואיה בתחילת המאה ה-19. עם זאת יש עדויות לגשר במקום כבר משנת 1700.

המקום היה מיושב עוד מהמאה ה-9 ועד המאה ה-14. העיירה עצמה נוסדה בעשור השני של המאה ה-19. היא נוצרה כמרכז מקשר בין הכפרים לעיר יאשי, ושימשה מקום מסחר להעברת סחורות.

האוכלוסייה הייתה מעורבת: מולדובנים (רומנים), יהודים, ליפובנים, ארמנים ויוונים. בשנת 1872 חיו בפודו אילואיי כ-2,715 איש. כבר אז עברה במקום מסילת רכבת והיה טלגרף. לאורך השנים עד מלחמת העולם השנייה עמד חלקם של היהודים על כחצי מהאוכלוסייה.

ב-30 ביוני 1941 הגיעה לעיירה אחת מרכבות המוות שיצאו מיאשי לאחר פרעות יאשי. "רכבת המוות" היא רכבת שבה רבים מתו בדרך, לעיתים עקב חום וצמא. במסע זה נספו 1,194 קורבנות יהודיים; הם נקברו בקבר אחים בבית העלמין היהודי. על פי הדיווחים, הקבר נבזז על ידי צוענים. כ-700 ניצולים רוכזו בבית הכנסת ולאחר מכן הועברו לבתי יהודים מקומיים. אותה שנה הופצה פקודה לגרש את היהודים מעיירה זו, שנחזרה בעקבות מאמצים של ארגונים יהודיים בבוקרשט. עם זאת, באפריל 1942 גורשו כ-1,500 יהודים ליאשי, שם נתמכו על ידי הקהילה המקומית. לאחר המלחמה חזרו לעיירה רק כ-300 יהודים.

פודו אילואיי היא עיירה קטנה ברומניה. יש בה כ-11,500 תושבים. היא קרובה לעיר יאשי, כ-25 קילומטרים משם.

שמה קשור לגשר על נהר הבאחלוי. "פודו" ברומנית פירושו גשר. אומרים שגשר זה נבנה על ידי אישה יהודייה בשם אילואיה. יש ראיות שהגשר היה במקום כבר במאה ה-18.

המקום היה מיושב עוד בימי הביניים. העיירה נוסדה בתחילת המאה ה-19. היא שימשה מקום מסחר בין הכפרים לעיר.

תושבי המקום היו שונים זה מזה. היו שם רומנים, יהודים וארמנים, בין אחרים. ב-1872 חיו שם כ-2,700 אנשים. כבר הייתה תחנת רכבת במקום. כחצי מהתושבים היו יהודים עד מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1941 הגיעה לעיירה רכבת שבה אנשים מתו בדרך בגלל חום וצמא. לרכבות כאלה קוראים "רכבות המוות". 1,194 אנשים מתו וקברו אותם בקבר אחים (קבר שבו קוברים הרבה אנשים יחד) בבית העלמין היהודי. 700 ניצולים הובאו לבית הכנסת ואז לבתים. ב-1942 גורשו כ-1,500 יהודים ליאשי. אחרי המלחמה חזרו רק כ-300 יהודים לעיירה.