פוטבול

פוטבול אמריקאי (נקרא גם כדורגל אמריקאי) הוא משחק קבוצתי שמחבר כוח, מהירות, זריזות וטכניקה. המטרה היא להכניס את הכדור ל"אנד זון" (End Zone, האזור שבקצה המגרש של הקבוצה היריבה). הכדור אליפטי, דומה לכדור רוגבי אך מעט מחודד בקצוות. המשחק החל במאה ה-19 בארצות הברית; המשחק הראשון נערך בשנת 1869 בין אוניברסיטת ראטגרס לפרינסטון.

המגרש הוא מלבן רחב. קווי הגול מפרידים בין שטח המשחק לשטחי ה"אנד זון" שבקצותיו. המרחק בין שני קווי הגול הוא כ-100 יארד (כ-91 מטר). בכל קבוצה יש 11 שחקנים על המגרש בכל רגע. מותר לבצע החלפות רבות במהלך המשחק, ולכן הסגל הכולל גדול ושחקנים מתמחים בתפקידים.

משחק רגיל מחולק ל-60 דקות נטו, בארבע רבעים של 15 דקות. כי השעון נעצר הרבה, משחק טיפוסי נמשך כמה שעות. המשחק מחולק למהלכים. בכל מהלך רק קבוצה אחת מחזיקה בכדור, הקבוצה שבהתקפה. בקבוצה שבהתקפה יש סדרת ניסיונות שנקראים "דאונס" (Downs, ניסיונות להתקדם). בכל סט הקבוצה מקבלת ארבעה דאונס לנסות לעבור 10 יארד. אם מצליחים לעבור 10 יארד מקבלים "פירסט דאון" (First Down, סט חדש של ארבעה דאונס). אם לא מצליחים, הקבוצה מאבדת את הכדור.

כל דאון מתחיל ב"סנאפ" (Snap), העברת הכדור מהקו שבו עומדות שתי הקבוצות, שנקרא "קו המגע" (Line of Scrimmage). בדרך כלל הסנטר מוסר את הכדור לקוורטרבק, השחקן שמוביל את ההתקפה. לאחר הסנאפ הקבוצה מנסה לקדם את הכדור בריצה או בהעפה. לפני כל דאון הקבוצה בוחרת מהלך (Play), תיאום תנועות לכל השחקנים. יש גם שיטות מהירות כמו No-Huddle, שבה ההתקפה לא עוצרת להתכנסות.

מהלך מסתיים כאשר הקבוצה מקבלת פירסט דאון, הכדור יוצא מחוץ למגרש, נרשמת עבירה, או שהקבוצה היריבה תוקעת את המתקפה.

ניקוד מושג במגוון דרכים (אנך לשמור כאן את כל הפרטים המקוריים). נקודות ניתנות על כניסה לאנד זון ועל בעיטות לשער.

עבירות עונשן בדרך כלל בהזזת הכדור לכיוון אנד זון של הקבוצה שעשתה את העבירה. חלק מהעונשים מביאים לביצוע דאון מחדש, וחלק מביאים לפירסט דאון אוטומטי. כשהשופט מבחין בעבירה הוא זורק דגל צהוב. הקבוצה שנפגעה בעבירה יכולה לבחור לקבל את העונש או לוותר עליו ולקבל את תוצאת הדאון.

פוטבול הוא ספורט אגרסיבי שמאפשר מגע פיזי חזק. לכן השחקנים לובשים ביגוד מגן וקסדות. למרות הציוד, פציעות נפוצות והמגרש והקבוצות מנסים להגביל את הסיכון. בתחילת המאה ה-21 גבר הדיון הציבורי על השפעת הפציעות ועל תוחלת החיים של שחקנים מקצוענים.

יש עמדות רבות, וכל אחת מתאימה לסוג גוף וכישורים שונים. הקבוצות בונות צוותים מתמחים: צוות התקפה, צוות הגנה וקבוצת "הקבוצות המיוחדות" שאחראית על בעיטות. בתוך כל צוות יש תתי-קבוצות לפי תפקידים.

הספורט הפופולרי ביותר הוא בארצות הברית, שם הליגה המרכזית היא ה-NFL (National Football League). משחק הגמר של ה-NFL, הסופרבול, הוא אירוע ענק שמושך מיליוני צופים בארצות הברית ובעולם. בקנדה קיימת ליגה מקצוענית בשם CFL, עם חוקים מעט שונים. בעבר פעלה גם שלוחה של ה-NFL באירופה, NFL Europa.

בשנת 2005 נוסדה ליגת הפוטבול הישראלית, IFL (Israel Football League). בתחילה שיחקו עם ציוד מיגון חלקי. לאחר האיחוד עם ארגונים אחרים, שוחקה הליגה עם ציוד מיגון מלא. בשנות ה-2010 נוצרו כמה קבוצות בישראל וליגת נוער לתיכונים פעילה. ב-2012 הוקמה נבחרת ישראל בפוטבול.

פוטבול אמריקאי הוא משחק קבוצתי עם הרבה ריצה ומגע. המטרה היא להכניס את הכדור ל"אנד זון". "אנד זון" זה האזור שבקצה המגרש.

על המגרש משחקים 11 שחקנים מכל קבוצה בו זמנית. יש שני קצות, אחד לכל קבוצה. השחקנים לובשים קסדות וביגוד מגן כדי להגן עליהם.

המשחק מחולק לארבעה רבעים. בכל מהלך רק קבוצה אחת מחזיקה בכדור. יש להם ארבעה ניסיונות שנקראים "דאונס" כדי להתקדם עשרה יארד. אם הם מצליחים, מקבלים סט חדש של דאונס. כל דאון מתחיל ב"סנאפ", העברת הכדור מהשחקן במרכז לידו של הקוורטרבק.

צובעים נקודות על ידי כניסה לאנד זון או בעיטות לשער. המשחק כולל מגע רב, ולכן פציעות קורות לפעמים. השחקנים והליגות מנסים לשמור על בטיחות בשחקנים.

המשחק הכי מפורסם בארצות הברית, שם יש את ה-NFL. משחק הגמר נקרא סופרבול והוא נצפה על ידי המון אנשים. בישראל יש ליגת פוטבול מאז 2005, וגם ליגת נוער ונבחרת לאומית.