פול פייראבנד

פול קארל פייראבנד (1924, 1994) היה פילוסוף של המדע ממוצא אוסטרי.

במלחמת העולם השנייה שירת בוורמאכט בגבול רוסיה. הוא הגיע לדרגת סגן וקיבל את עיטור צלב הברזל. אחרי המלחמה נסע ללונדון והפך לסטודנט מחקר של קרל פופר. לאחר מכן היה בהארווארד, שם נפגש עם תומאס קון, והשפעתם עמדה לצדו. הוא עבר לאוניברסיטת ברקלי וחי שם עד סוף חייו. פייראבנד נפטר במכון הטכנולוגי של ציריך.

פייראבנד למד פיזיקה וכתב מאמרים במכניקת הקוונטים. מכניקת הקוונטים היא תיאוריה שמנסה להסביר התנהגות חלקיקים זעירים. כמו שפופר הושפע מתורת היחסות ומדמותו של איינשטיין, פייראבנד הושפע מהמחשבות של מכניקת הקוונטים.

בעמדתו הפילוסופית הוא טען שאי אפשר להפריד בין תאוריה לעובדה. מהבחינה הזו הפרכה (הפרכת תאוריה) קשה או בלתי אפשרית. גם אינדוקציה, כלומר להסיק כללים כלליים מתצפיות, אינה בטוחה. לשיטתו, במדע "הכל הולך", כלומר המדע הוא יצירה חופשית של הרוח האנושית, ואסור להגביל אותו. כל מתודה היא מערכת של כללי עשה ואל־תעשה.

תרומתו החשובה היתה קריאה להפרדת המדע מהמדינה, בדומה להפרדת הדת מהמדינה.

פול פייראבנד (1924, 1994) היה פילוסוף של המדע. הוא נולד באוסטריה.

במלחמת העולם השנייה שירת בחיילים הגרמניים בחזית הרוסית. הוא היה סגן וקיבל עיטור. אחרי המלחמה למד בלונדון אצל קרל פופר. אחר כך היה בהארווארד ופגש את תומאס קון. בסוף חי בברקלי ומת בציריך.

פייראבנד למד פיזיקה וכתב על מכניקת הקוונטים. מכניקת הקוונטים היא תורה על חלקיקים מאוד קטנים.

הוא חשב שלא תמיד אפשר להפריך תאוריה, ולא תמיד אפשר להסיק חוק מכל התצפיות. לכן הוא אמר "הכל הולך", כלומר מדענים צריכים לחקור בחופשיות ולא להיות מוגבלים.

הספר המוכר שלו נקרא "נגד המתודה". הספר משתמש בדמויות כמו גלילאו כדי לדבר על שיטות מחקר. פייראבנד הראה שגם מדענים גדולים לפעמים התעלמו מראיות שסתרו אותם. הוא אמר שזה לא נכון להגביל את היצירתיות של בני אדם. בסוף הוא גם ביקר את הפיזיקאים שעבדו אחרי המלחמה.