פולחן מתים

פולחן מתים או פולחן אבות הוא אמונה שהמתים ממשיכים להשפיע על החיים. במשמעות זו מבקשים החיים הכוונה, הגנה או מזל מהאבות, או פשוט ממלאים חובה משפחתית כלפי המתים. המנהג כולל לעתים הנחת מנחות (מתנות כמו אוכל וחפצים), ביקורים בקברים וטקסים משפחתיים.

פולחן האבות שונה מעבודה לאל. האבות נתפסים כרוחות שהיו בעבר בני אדם, ולכן מבינות טוב יותר צרכים משפחתיים. בחלק מהחברות המטרה היא לדאוג לאבות לאחר מותם, ובחלקה לבקש מהם עזרה. בפולחן נפוצות דרכי כיבוד כמו הצעות אוכל, מנחות או ביקורי קבר.

במקומות כמו תל יריחו נמצאו גולגולות מעובדות מהתקופה הנאוליתית. חוקרים משערים שהן שימשו בפולחן אבות.

במסופוטמיה התקיים טקס בשם כיספו. בטקס זה הניחו מנחות לאבות וקיימו טקסים במערות קבורה.

המרזח היה סעודה פולחנית בלבנט. יש ויכוח בין חוקרים לגבי הקשר המדויק שלה לפולחן המתים.

בממלכת יהודה נמצאו מנחות קבורה רבות: כלי חרס, נרות, שמנים ותכשיטים. לעתים הניחו כלי אוכל ומזון לאבות, וחלק מהזבח נאכל על ידי החיים.

פולחן אבות נפוץ מאד באפריקה. לעתים משלבים אותו עם נצרות או אסלאם, והאבות לעיתים נתפסים כישויות שמתווספות לממסד הדתי.

במדגסקר חוגג חלק גדול מהאוכלוסייה את הפאמאדיהאנה, חג שבו מעבירים את גופות האבות, חוגגים ומחזקים את הקשר עם האבות (רָזַאנָא במלגשית). מנחים יומיומיים יכולים לכלול הטלת כוס רום וקורבן סימבולי לזכרם.

ברומא העדיפו לשרוף גופות. בפברואר נערכו טקסים של עד תשעה ימים לכיבוד האבות. משפחות חילקו יין ומאכלים בבית הקברות והציגו תמונות או מסכות של המתים בבית.

פולחן האבות חשוב במזרח אסיה ומשתלב עם בודהיזם וקונפוציאניזם.

בקוריאה המנהגים נקראים ג'ריה או ג'סה. טקסים משפחתיים נערכים לכבוד המתים ולעתים קשורים לכיבוד מלומדים ומלכים.

האובון (בון) הוא פסטיבל בודהיסטי שבו מכבדים את האבות. המשפחה נפגשת, עולה לקברים או לבית המשפחה, נותנת מנחה ולעתים רוקדת ריקוד טקסי. החג נקבע לפי הלוח הירחי.

בעם הטוראג'ה טקסי הלווייה הם שמחה. מבנים מיוחדים נבנים לרוחות האבות, והמוות נחשב לשלב בו הנפטר מתחיל להצטרף לקבוצת הרוחות הקדומות.

פולחן אבות הוא מנהג לכבד אנשים מתים. רבים מאמינים שהאבות יכולים לעזור לחיים. בדרך כלל נותנים להם מתנות כמו אוכל.

אנשים מבקרים קברים, מניחים אוכל או פרחים, ומבקשים ברכה מהאבות. זה לא בדיוק עבודה לאל. זה כבוד למשפחה.

באתרים עתיקים כמו יריחו נמצאו גולגולות מעובדות. החוקרים חושבים שהן נחזרו לפולחן אבות.

ביהודה הקדומה הונחו בקברים כלי אוכל, שמנים ותכשיטים. לעתים חלק מהאוכל נאכל על ידי החיים.

במדגסקר חוגגים את הפאמאדיהאנה. משפחות מגלגלות את הגופות וחוגגות ביחד.

ברומא שרפו גופות וביקרו בקברים בפברואר. המשפחה חלקה יין ועוגות.

האובון הוא חג ביפן לכבוד האבות. משפחות נפגשות, עולות לקברים ונותנות מנחות.

בטוראג'ה הטקסים לציון המתים הם שמחים. אנשים בונים מבנים ומקבלים את הנפטר ברוח המשפחה.