פוליוויניל פלואוריד

פוליוויניל פלואוריד (PVF) הוא פולימר שמוצאים בו שימוש במעילי גשם, בלוחות סולריים, במיתרים לכלי נגינה ובציפויים פנימיים שמסייעים להנמכת טמפרטורה בכלי תעופה.
זהו פלואורפולימר, פולימר שבו יש אטומי פלואור, ותרמו‑פלסטי, כלומר פלסטיק שמתמוסס או מתכנס בחימום.
מבנהו דומה למבנה ה‑PVC.
ל‑PVF יש חדירות נמוכה בפני ממסים נדיפים; כלומר חומרים שמתאדים בקלות לא עוברים דרכו בקלות.
הוא נשרף לאט ויש לו עמידות טובה בפני בליה (פגיעה מהשמש ומסביבה).
עמיד ברוב הכימיקלים, אך אינו עמיד בפני קטונים ואסטרים, סוגי ממסים ספציפיים.
הוא זמין כפלם (סרט) בצבעים ותצורות שונות, וכן כשרף לציפויים מיוחדים.
עם זאת, אין לו עמידות תרמית מספקת לעיבוד בתבניות חמות.

פוליווินיל פלואוריד (PVF) הוא פלסטיק מיוחד.
זה פלסטיק שהוא פולימר. פולימר הוא שרשרת ארוכה של מולקולות.
זה גם פלואורפולימר. פלואורפולימר אומר שיש בו אטומי פלואור.
מוצאים אותו במעילי גשם, בלוחות סולריים ובמיתרים לכלי נגינה.
משתמשים בו גם כציפוי פנימי שעוזר לקרר מטוסים.
הוא לא מרשה לחומרים שמתאדים בקלות לעבור דרכו.
הוא נשרף לאט ועמיד בפני רוב הכימיקלים.
אבל הוא לא עמיד בפני קטונים ואסטרים. אלה הם סוגי ממסים.
הוא מגיע כסרט דק וכשרף לציפויים.
הוא לא מתאים לעבודה שחמה מאוד.