פוליטיקה של הודו

בהתאם לחוקה, הודו מוגדרת כרפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית. היא מדינה פדרלית, כלומר יש בה ממשלה מרכזית וגם ממשלות מדינתיות, אבל הממשל המרכזי חזק יותר מהמדינות. הממשלה המרכזית יכולה, במקרים מסוימים המוגדרים בחוקה, לפטר ממשלות מדינה או להטיל שלטון נשיא (שלטון פדרלי ישיר).

הנשיא הוא ראש המדינה ותפקידו ברובו טקסי. הנשיא וסגנו נבחרים באופן בלתי ישיר לשלפוח כל חמש שנים על ידי מועצה בוחרת. סגן הנשיא ממלא את מקומו אם הנשיא מתפטר או נפטר.

הפרלמנט הוא דו-ביתי: רג'יה סבהה (מועצת המדינות, הבית העליון) ולוק סבהה (בית העם, הבית התחתון). לוק סבהה הוא מוקד הכוח המרכזי, והממשלה צריכה את אמון הלוק סבהה כדי לפעול.

הכוח המבצעי נמצא במועצת Ministers, הקבינט, בראשות ראש הממשלה. הנשיא ממנה לראש הממשלה את האדם שנבחר על ידי רוב חברי הלוק סבהה. ברוב המקרים זה האדם שמוביל המפלגה שזכתה ברוב או קואליציה של מפלגות.

בהודו יש כ־28 מדינות וכ־7 טריטוריות איחוד. לכל מדינה יש אספה מחוקקת שנקראת וידהאן סבהה (Vidhan Sabha). בחלק מהמדינות יש גם וידהאן פרישד, מועצה מחוקקת עליונה. ראש הממשלה של כל מדינה נקרא "ראש השרים" (Chief Minister) והוא אחראי בפני אספת המדינה. בכל מדינה ממונה גם מושל על ידי הנשיא, שתפקידו מפוקח על ידי הממשלה המרכזית.

לבתי המחוקקים של המדינות יש ייצוג ברג'יה סבהה: הם בוחרים כ־238 חברים. הנשיא ממנה עוד 12 חברים בעלי מומחיות באומנות או מדע. חברי רג'יה סבהה מכהנים שש שנים, כשכל שנתיים מוחלף שליש מהם. הלוק סבהה כולל 545 חברים; מרביתם נבחרים בבחירות ישירות לקדנציה של חמש שנים.

לשלטון המקומי יש פחות עצמאות מאשר ברוב המדינות הפדרליות. יש מאמצים להחיות מועצות כפריות מסורתיות (פנצ'איאטים) כדי להגביר השתתפות אזרחית ברמת הכפר.

הודו נקראת לעתים "הדמוקרטיה הגדולה בעולם", בבחירות ל־לוק סבהה ב־2019 היו מעל 912 מיליון בוחרים רשומים.

המערכת הפוליטית משלבת מפלגות ארציות ומפלגות מדינתיות. שתי המפלגות הגדולות הן מפלגת העם ההודית (BJP), מפלגה ימנית־הינדואית, והקונגרס הלאומי ההודי, מפלגה ליברלית וחילונית. נכון ל־2021, ה־BJP ושלוחותיה שולטים ברבות ממדינות הודו.

הקונגרס היה המפלגה המרכזית מאז ייסודה ב־1885 ועד שנות ה־80, אך מאז הופיעו מפלגות אזוריות רבות ושיטת הקואליציות התרחבה בשנות ה־90. לצד BJP והקונגרס קיימות מפלגות שמתרכזות בעיקר באזורים מסוימים, למשל שיוו סנה במהאראשטרה או מפלגות דרומיות בטמיל נאדו. מפלגות קטנות אלה לעיתים מחליפות כוח ברמה המקומית.

מפלגת AAP (Aam Aadmi) שולטת בדלהי למרות שהיא זוכה לפחות אחוזי קולות ברמת המדינה כולה, שכן היא מתמקדת בנושאי פיתוח מקומי.

הודו מחולקת ל־28 מדינות ו־7 טריטוריות איחוד. לכל מדינה יש ממשל נבחר ואספה מחוקקת. טריטוריות האיחוד נשלטות בדרך כלל על ידי נציב שממונה על ידי הממשלה המרכזית. טריטוריות מוכרות הן למשל דלהי וג'אמו וקשמיר, ואיי אנדמן וניקובר הם דוגמה לאיים תחת סמכות מרכזית.

הודו היא מדינה גדולה עם חוקה שקובעת שהיא רפובליקה דמוקרטית וחילונית. יש בה ממשלה מרכזית וגם ממשלות במדינות. הממשל המרכזי חזק יותר ולעתים יכול להחליף ממשלות מדינה.

הנשיא הוא ראש המדינה, אבל התפקיד ברובו טקסי. הנשיא וסגנו נבחרים על ידי קבוצת בוחרים כל חמש שנים. אם הנשיא לא יכול לתפקד, סגן הנשיא מחליף אותו.

בפרלמנט יש שני בתים: רג'יה סבהה, מועצת המדינות, ולוק סבהה, בית העם. לוק סבהה מחליט הרבה והוא הכי חשוב.

הממשלה נוהלת על ידי ראש הממשלה. ראש הממשלה בוחר שרים והם מנהלים את המדינה ביחד בקבינט.

בהודו יש כ־28 מדינות וכ־7 טריטוריות איחוד. לכל מדינה יש אספה נבחרת וראש שרים שמוביל אותה. בחלק מהמדינות יש גם בית עליון שנקרא וידהאן פרישד.

יש הרבה מפלגות. שתי המפלגות הגדולות הן מפלגת העם ההודית (BJP) והקונגרס הלאומי ההודי. יש גם מפלגות שמורכבות בעיקר ממקומיים, והן חשובות ברשויות המקומיות.

ב־2019 היו בהודו מעל 912 מיליון בוחרים רשומים. בגלל זה קוראים לה לעתים "הדמוקרטיה הגדולה בעולם".

המפלגה הגדולה כיום היא ה־BJP, והקונגרס הייתה במשך שנים רבות המפלגה המרכזית. מאז שנות ה־90 יש יותר מפלגות אזוריות והקואליציות נפוצות.

הודו מחולקת ל־28 מדינות ו־7 טריטוריות איחוד. דלהי היא טריטוריה מיוחדת שהיא גם בירת המדינה.