פוליטיקה של קוריאה הצפונית

קוריאה הצפונית, בשמה הרשמי הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה, נחשבת למדינה דיקטטורית מאוד. היא מדורגת כאחת מארבע המדינות המושחתות בעולם על פי מדד תפיסת השחיתות, ובשנת 2016 דורגה אחרונה במדד הדמוקרטיה עם ציון 1.08.

בחוקת המדינה היא מוגדרת כ"דמוקרטיה עממית", כלומר דמוקרטיה שבשורה התיאורית מנהלים אותה נציגי העם. בפועל הכוח מרוכז בידי אליטה קטנה. עד מותו הנהיג את המדינה קים איל-סונג, ואחר כך המשפחה המשיכה לשמור על השליטה דרך "המנהיג העליון". זכויות האדם אינם מכובדות ברוב המקרים, ועל פי הערכות מערביות עשרות עד מאות אלפי בני אדם כלואים במחנות עבודה. השלטון מנצל את התקשורת לקידום פולחן אישיות, הלבשת הישגי המדינה והנהגה, והאדרת דמותם של קים איל-סונג וקים ג'ונג איל.

קיימים גופים רשמיים כגון הוועדה לענייני המדינה (עד 2016 ועדת ההגנה הלאומית), אספת העם העליונה, הממשלה ומפלגת הפועלים. לצבא יש השפעה משמעותית על ההחלטות במדינה.

בחירות לאספת העם העליונה נערכות כל חמש שנים. בחירות מקומיות מתקיימות כל ארבע שנים. בפועל יש משטר חד־מפלגי: המועמדים הארציים חייבים להיות חלק ממפלגת הפועלים או ממפלגות לווין. המשטר מדווח על שיעור הצבעה הקרוב ל־100%.

מאז הקמת המדינה ב־9 בספטמבר 1948 שלטה מפלגת הפועלים. קים איל-סונג נבחר כמנהיג מרכזי ושימש גם כראש ממשלה. אחרי מלחמת קוריאה נערכו מעצרים וטיהורים של מתנגדים. משנות ה־50 ובייחוד משנות ה־80 פותח פולחן אישיות חזק מאוד סביב המשפחה השולטת: סרטים, פסלים, ספרים ושמות רחובות המפארים את המנהיגים.

בין שנות ה־70 ל־80 הוכנה הסביבה להעברה השלטונית לבנו קים ג'ונג איל, ובכנס מפלגה ב־1980 הוא הוצג כיורש. בתיקון חוקה מ־1992 הוקמה ועדת ההגנה הלאומית בראשותו. לאחר מות קים איל-סונג ב־1994 קים ג'ונג איל הוביל את המדינה. באמצע שנות ה־90 חוותה המדינה משבר חקלאי ורעב המוני, אך המשטר נותר בשלטון. ב־2011 עלה לשלטון בנו קים ג'ונג און.

"סונגון" היא אידאולוגיה של קים ג'ונג איל, שמשמעותה קדימות הצבא. לפי רעיון זה המדינה משקיעה הרבה במשאבים לצבא כדי להגן על המדינה. לכן גם בזמן המשבר הכלכלי בשנות ה־90 לא צומצם תקציב הצבא.

קוריאה הצפונית היא מדינה שמנהיגה משפחה אחת. שמה הרשמי ארוך: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (זה השם הרשמי).

המדינה מוגדרת כ"דמוקרטיה עממית". זאת אומרת, לפי החוק השלטון שייך לעם. בפועל השלטון נשלט על ידי משפחת קים במשך שנים רבות. זכויות אנשים לא תמיד נשמרות, ויש הרבה אנשים הכלואים במחנות עבודה (מקומות שבהם אנשים נשלחים לעבוד בכוח).

יש בחירות לאספת העם העליונה כל חמש שנים. יש גם בחירות מקומיות כל ארבע שנים. בפועל רוב המועמדים שייכים למפלגת השלטון.

המדינה הוקמה ב־1948. קים איל-סונג היה המנהיג הראשון. אחריו בא בנו קים ג'ונג איל, ואחר־כך נכדו קים ג'ונג און. במשך השנים בנו המשפחה תמונה של מנהיגים בהרבה סרטים, פסלים ושמות של מקומות.

בשנות ה־90 הייתה בעיית חקלאות ורעב גדול. גם אז המשטר לא נפגע.

"סונגון" (קדימות הצבא) אומר שהצבא חשוב מאוד. לפי רעיון זה המדינה נותנת לצבא משאבים רבים, אפילו בזמנים קשים.