פורטו

פורטו היא עיר נמל בצפון פורטוגל והעיר השנייה בגודלה. היא שוכנת בגדה הצפונית של שפך הנהר דורו, על חוף האוקיינוס האטלנטי. אוכלוסיית העיר הייתה כ-237,584 תושבים ב-2011, וכ-1.76 מיליון במטרופולין. האקלים דומה לים-תיכוני אך קריר יותר בגלל רוח מהאוקיינוס; בקיץ הטמפרטורות עלולות להגיע עד כ-40 מעלות.

שמה של פורטו קשור לשם פורטוגל, לשפה הפורטוגזית וליין הפורטו המפורסם. בעיר פועלים שני מועדוני כדורגל בולטים, פורטו ובואבישטה. שדרות בואבישטה הן הארוכות בפורטוגל.

ב-1996 הכריזה אונסק"ו על החלק ההיסטורי של פורטו כאתר מורשת עולמית. כנסיית קלריגוש ומגדל הפעמון שלה נחשבות לסמל העיר. האולם הראשי של תחנת סאו בנטו מקושט בכ-20,000 אריחי אזולז'ו (אריחי קרמיקה מצוירים), שמציגים סצנות היסטוריות וכפריות.

שורשי העיר מגיעים לתקופה הקלטית ולזמן הרומי, שבו הפכה לנמל מסחרי חשוב. העיר נכבשה על ידי המורים ב-711, ונכבשה מחדש ב-868 בידי אלפונסו השלישי. ב-1386 נחתם כאן הסכם וינדזור. במאות ה-14 וה-15 פורטו תמכה בהתפתחות הצי הפורטוגלי. במאות ה-18, 19 אוכלוסיית העיר גדלה, וב-1820 פרצה פה מהפכה ליברלית שהובילה לכינון חוקה.

נמל התעופה של פורטו נמצא בפאדראס רוברס, בשכונת מוריירה דה מאיה, כ-15 ק"מ מצפון־מערב למרכז העיר. הוא עבר שיפוץ לקראת יורו 2004. יש חיבור במטרו באמצעות קו E. ב-2024 שדה התעופה שירת כמעט 16 מיליון נוסעים. הוא נמל התעופה השני העמוס בפורטוגל וה-37 באירופה.

המטרו היא רשת רכבת קלה שממלאת גם תפקיד של רכבת תחתית במרכז. המערכת פועלת מאז 2002, עוברת במנהרות במרכז ומעל פני הקרקע בפרברים. הרכבות בעלות רצפה נמוכה, יש שש שורות ו-85 תחנות לאורך כ-70 ק"מ, ומערכת זו מחברת שבע רשויות באזור. היא מנוהלת על ידי התאגיד הציבורי ViaPORTO.

בעיר פועלת מערכת חשמליות היסטוריות נפרדת מהמטרו.

התחנה הראשית היא קמפניה, במזרח העיר, שמחוברת לקווי דורו, מינהו ומרכז פורטוגל. יש גם תחנת סאו בנטו במרכז, שנבנתה בין 1900 ל-1916 על תוכניתו של חוסה מרקס דה סילבה. אריחי הקרמיקה בתחנה עוצבו על ידי חורחה קולאסו. שירות ה-Alfa Pendular מקשר את פורטו לליסבון בכ־2 שעות ו־42 דקות, ולעיתים מעט יותר. רכבת סאלטה מקשרת פעמיים ביום לוויגו בספרד, בנסיעה של כ-2 שעות ו-20 דקות.

בשנת 1492 הגיעו לפורטוגל יהודים מגורשי ספרד. לאחר גירוש יהודי פורטוגל נעלם ריכוז הקהילה והרובע התרוקן. התגלתה גומחה שבאפשרותה להיות ארון הקודש בבית כנסת מקומי. כנסיית ויקטוריה נבנתה ב-1539 על מקומו של בית הכנסת. ב-2021 נפתח בעיר מוזיאון השואה.

פורטו היא עיר גדולה בצפון פורטוגל. היא עומדת על נהר דורו ליד האוקיינוס. בעיר גרו כ-238 אלף אנשים ב-2011. במטרופולין גרו כ-1.76 מיליון.

העיר היא נמל חשוב. שמה קשור לשם פורטוגל וליין בשם פורטו. יש בה קבוצות כדורגל מפורסמות, כמו פורטו.

חלק מרכזי ותולדות העיר הוכרזו על ידי אונסקו כאתר מורשת ב-1996. הכנסייה של קלריגוש והמגדל שלה הם סמל של העיר. בתחנת הרכבת סאו בנטו יש כ-20,000 אריחים מצוירים. אריחים אלה נקראים אזולז'ו. אזולז'ו הוא אריח קרמיקה מקושט.

פורטו קיימת כבר מרחבת זמן קדומה. הרומאים הפכו אותה לנמל חשוב. העיר נכבשה על ידי המורים ב-711. ב-868 היא נכבשה חזרה על ידי אלפונסו השלישי. במאות ה-14 וה-15 היא סייעה לצי הפורטוגלי להתפתח. ב-1820 פרצה בעיר מהפכה שהשפיעה על המדינה.

נמל התעופה של פורטו נמצא כ-15 ק"מ מצפון־מערב למרכז. יש קו מטרו שמחבר אותו לעיר. ב-2024 עבר שם כמעט 16 מיליון נוסעים. זהו שדה התעופה השני בעומס בפורטוגל.

המטרו היא מערכת רכבות קלות שמגיעה למרכז ולעיריות סביב. היא פועלת מאז 2002. יש לה שש שורות וכ-85 תחנות.

בעיר פועלות גם חשמליות היסטוריות.

התחנה הראשית נקראת קמפניה ומחוברת לקווים שונים. תחנת סאו בנטו במרכז יפה במיוחד, עם אריחים מצוירים.

ב-1492 הגיעו לפורטו יהודים מגורשי ספרד. אחרי תקופה רבים עזבו את המקום. נמצא שם סימן שנראה כמו מקום של ארון קודש בבית כנסת ישן. כנסיית ויקטוריה נבנתה על המקום ב-1539. ב-2021 נפתח מוזיאון השואה בעיר.