פחד ותיעוב בלאס וגאס

פחד ותיעוב בלאס וגאס (Fear and Loathing in Las Vegas: A Savage Journey to the Heart of the American Dream) הוא ספרו הרביעי והמפורסם של האנטר ס. תומפסון. הוא פורסם במקור בחלקים במגזין רולינג סטון ב-1971 ונכרך לאותו השנה. התרגום לעברית בוצע על ידי אורי לוטן.

מה שהחל ככתבת ספורט קצרה הפך לסיפור אופייני לתרבות הסמים של אותה תקופה. הכתיבה מאופיינת ב"עיתונות גונזו", סגנון שבו הכותב משלב חוויות אישיות ישירות עם הדיווח. הספר מבוסס על חוויותיו האמיתיות של תומפסון.
בסיפור, העיתונאי ראול דיוק (בן־דמותו של תומפסון) נוסע ללאס וגאס לסקר מרוץ אופנועים וכנס על ענייני סמים. יחד עם עורך-הדין ד"ר גונזו הם עוברים חוויות קיצוניות. יש תיאורים של שימוש רבה בסמים, כולל קנאביס, קוקאין ו-LSD, ולעיתים גם אזכורים לסמים נדירים יותר.
הסגנון נותן הצצה לדרך ההרגשה והמחשבה של צרכן סמים פסיכדליים. תומפסון מבקר את המשטרה, את מנהיגי המלחמה בווייטנאם ואת הממסד האמריקאי. הוא גם מעלה תהיות על האזרח הממוצע, ומבקר עיתונאים. הסיפור משמש כמשל לחברה האמריקאית בתחילת שנות ה-70 ומציע פרשנות גרוטסקית ל"החלום האמריקאי". את הספר מלוות ציוריו הפסיכדליים של ראלף סטידמן.

בשנת 1998 יצא סרט המבוסס על הספר. הבמאי היה טרי גיליאם. ג'וני דפ גילם את ראול דיוק, ובניסיו דל טורו שיחק את ד"ר גונזו. הסרט הפך לסרט פולחן וזכה לפופולריות רבה. הוא הוצג בפסטיבל קאן וזכה למועמדות לפרס דקל הזהב, והכי חשוב, הציג דור חדש לכתיבה ולאישיות של תומפסון.

פחד ותיעוב בלאס וגאס הוא ספר של האנטר ס. תומפסון. הוא פורסם בחלקים במגזין רולינג סטון ב-1971. הספר תורגם לעברית על ידי אורי לוטן.

הסיפור מבוסס על דברים שקרו לתומפסון באמת. יש בו עיתונאי בשם ראול דיוק וחברו ד"ר גונזו. הם נוסעים ללאס וגאס. הם מגיעים למרוץ ולכנס שקשור בסמים. יש תיאורים של שימוש בסמים שונים, למשל קנאביס ו-LSD. (LSD הוא סוג של סם שמשנה את ההרגשה והמחשבות.)
החוויות מראות איך אנשים חשבו ופעלו בתחילת שנות ה-70. הציורים של ראלף סטידמן מלווים את הסיפור ועוזרים להבין את התחושות המוזרות בו.

בשנת 1998 נעשה סרט על הספר. הבמאי היה טרי גיליאם. ג'וני דפ שיחק את ראול דיוק. הסרט הכיר אנשים חדשים לספר ולתומפסון.