Fear, uncertainty and doubt (FUD; בפיו "פחו\"ס", פחד, חוסר ודאות וספק) היא שיטת שיווק ומכירות שבה מפיצים מידע שלילי, מעורפל או נכון חלקית על מוצר של מתחרה.
המונח נקשר לראשונה לג'ין אמדאל, שעזב את IBM וכך תיאר את התופעה סביב התחרות בשוק המחשבים. הרעיון הבסיסי הזה הוא לגרום ללקוחות להרגיש בטוחים יותר בבחירת חברה מוכרת, גם אם למתחרים יש יתרונות טכניים. חברות מבוססות יכולות להרתיע מקבלי החלטות על ידי הדגשת חסרונות שנכונותם מוטלת בספק. הסיטואציה מובילה לעתים לכך שחברות קונות מוצרים מוכרים ובטוחים יותר, גם כשהם פחות מתאימים.
מאמץ זה התרחב מעבר ל-IBM. מסמכים פנימיים של מיקרוסופט (הידועים כ"מסמכי ההאלואין") מנו את המונח FUD כדי לתאר טקטיקות אפשריות נגד תוכנה חופשית וקוד פתוח ("קוד פתוח", תוכנה שכל אחד יכול לראות ולשנות את הקוד שלה). מיקרוסופט הביעה חששות לגבי רישיונות כמו ה-GPL (רישיון שמגן על חופש השימוש וקוד פתוח), ותומכים בקוד פתוח ראו בכך דוגמה ל-FUD.
טיעונים דומים הועלו בתביעות משפטיות, למשל תביעת SCO נגד IBM, שכללה טענות שהובנו כהפצת חוסר ודאות לגבי לינוקס. מצד שני, תומכי קוד פתוח מייחסים לעתים תווית של FUD לכל ביקורת נגדית, וכך המונח משמש גם ככינוי למפיציו.
FUD גם יכול לטשטש ביקורת אמיתית. פרסומים ראשוניים המבוססים על טענות מוטלות בספק עלולים להשפיע חזק, ולעתים להאפיל על תיקונים ודיונים ענייניים בהמשך.
טקטיקת FUD משמשת גם בפוליטיקה לשנות דעת קהל או לפגוע בקבוצה יריבה. הן תומכי והן מתנגדי פוליטיקאים מאשימים זה את זה בשימוש ב-FUD. במהלך מגפת הקורונה בישראל ב-2020 נטען שממשלת ישראל השתמשה בשיטות דומות כדי ליצור אי־ודאות בציבור, מתוך כוונה לצמצם התנגדות למדיניות.
Fear, uncertainty and doubt (FUD; בפיו "פחו\"ס", פחד, חוסר ודאות וספק) זה כשמישהו מפיץ מידע לא ברור או מפחיד על מוצר של מישהו אחר.
חברות גדולות עשויות לספר דברים שמפחידים או מבלבלים לקונים. הן עושות זאת כדי שאנשים יבחרו במוצרים המוכרים שלהן. כך לקוחות מפחדים לנסות מוצרים חדשים, גם אם הם טובים.
האמנה הזו השתמשו בה נגד תוכנות קוד פתוח (קוד פתוח אומר שכל אחד יכול לראות ולשנות את תוכנת המחשב). חברות כמו מיקרוסופט הועלו בהקשרים אלה. היו גם תביעות משפטיות שנחשבו על ידי חלק מהציבור כניסיון להפחיד אנשים מלבחור בלינוקס (לינוקס, מערכת הפעלה חופשית).
גם בפוליטיקה משתמשים בשיטה הזו. אנשים טוענים שלפעמים ממשלות או פוליטיקאים מפיצים חוסר ודאות כדי להשפיע על הציבור. בזמן מגפת הקורונה בישראל נטען שיזם שימוש בשיטות כאלה כדי ליצור בלבול.
תגובות גולשים