פטליזם

פטליזם (מלטינית: fatum, גורל) הוא האמונה שאירועים בעולם נקבעים מראש ומשפיעים על חיי האדם.

ניתן להבין פטליזם בשלושה מובנים עיקריים:
1. אמונה שאין לאדם חופש בחירה, כלומר שהוא אינו יכול לבחור מעשים אחרים מאלה שהוא עושה בפועל. חופש בחירה = היכולת להחליט בין אופציות שונות.
2. מנטליות פסיבית מול מה שנראה כבלתי ניתן לשינוי. פרידריך ניטשה כינה זאת "פטליזם טורקי", סוג של כניעה קפדנית למה שמתרחש.
3. הענקת ערך חיובי לפסיביות, כלומר ראיית ההסתגלות לגורל כדרך נורמטיבית ומועדפת לחיים.

תחושת הגורל היא אחת מהתחושות האנושיות העתיקות. במיתולוגיה היוונית הגורל נתפס ככוח שכלל אפילו את האלים לא יכלו להתנגד לו, כפי שציינו הפיתיות של דלפי. במיתולוגיה הרומית הגורל מיוצג על ידי שלוש המוירות (Moirae), ובמיתולוגיה הנורדית על ידי שלוש הנורנות.

בזמנים שונים אנשים ניסו לקרוא את גורלם של אחרים, הנביא, השאמאן, קורא בכף יד, או קורא בקפה.

הרמב"ם במורה נבוכים מזכיר תפיסות פטליסטיות שנפוצו אצל חוגים פילוסופיים מוסלמיים בתקופתו.

מקס ובר טען שהרפורמציה הפרוטסטנטית, ובמיוחד בגרסתה הקלוויניסטית, קירבה את האדם לאל באופן שיצר גישה פטליסטית. באופן פרדוקסלי זה עודד אנשים לפעילות מעשית: הצלחה נחשבה לאות לאישור אלוהי, ולכן אנשים חתרו להצלחה.

הגורל שימש מקור לטרגדיה ואירוניה בדרמות. ביצירות כמו האופרה "כוחו של גורל" של ורדי ובמחזות כמו מקבת' של שייקספיר, הגיבור נלחם לשנות את עתידו אך פעמים רבות מגלה שאין בכוחו למנוע את מה שנקבע.

פטליזם אומר שמה שיקרה כבר נקבע מראש. גורל = מה שיקרה לך בעתיד.

יש שלוש דרכי חשיבה על זה:
1. שאין אפשרות לבחור אחרת. אנשים אינם יכולים לשנות את מעשיהם.
2. לקבל את מה שקורה בלי להיאבק. זהו סוג של כניעה למה שבא.
3. לחשוב שעדיף להיות רגוע ולהסתגל למה שקורה.

במיתולוגיות עתיקות הגורל היה חזק. אצל היוונים גם האלים לא יכלו לשנות אותו. ברומא היו שלוש מוירות (ה"מוירות"). בנורדית היו שלוש נורנות.

אנשים בדתות ובתרבויות ניסו לקרוא את הגורל. לדוגמה: נביאים, שאמנאים, קורא בכף יד וקורא בקפה.

בסיפורים ודרמות פעמים רבות הגיבור מנסה לשנות את גורלו. למשל במקבת' של שייקספיר או באופרה "כוחו של גורל", אך לעיתים הוא מגלה שאין ברירה.