פטרוזאוריה

פטרוזאוריה (שם מדעי: Pterosauria) היא סדרה נכחדת של זוחלים מהקבוצה הארכוזאוריה (Archosauria, קבוצה שכוללת גם דינוזאורים ותנינאים). הם חיו לאורך עידן המזוזואיקון, בערך מ-228 עד 66 מיליון שנה לפני זמננו. פטרוזאורים היו החולייתנים המעופפים הראשונים, וקיימו מגוון רחב של צורות, גדלים והתנהגויות.

פטרוזאורים לא היו דינוזאורים, אם כי חיו לצידם. העופות שהתפתחו מאוחר יותר פיתחו תעופה באופן עצמאי ובמבנה שונה.

פטרוזאורים פיתחו תעופה פעילה באמצעות קרום עור (Patagium) שתמך על ידי אצבע רביעית מאד מוארכת. השלד שלהם כלל עצמות חלולות וקישורים לכיסי אוויר, בדמיון למערכת הנשימה של העופות. רבים מהם היו שריריים, בעיקר בכתפיים ובגפיים הקדמיות, כדי לתמוך בחבטות כנפיים.

מגוון המינים היה עצום: מפתחים קטנים כמוטת כנף של 25, 60 ס"מ עד ענקים כמו Quetzalcoatlus עם מוטת כנף משוחזרת של 10, 12 מטרים. חלק מהמינים הגדולים עמדו בגובה כמה מטרים כשהיו על הקרקע.

במאובנים שמורים נמצאו גם רקמות רכות. על סוליות כפות הרגליים הופיעו קשקשים קטנים, אך רוב הגוף כוסה בסיבים דמויי-שיער שנקראים pycnofibres (פייקנו-פייברס). סיבים אלה כנראה הכסו את רוב הגוף ועזרו בבידוד חום ובוויסות טמפרטורה.

הסיבים הדמויי-שיער לא היו שיער יונקי אמיתי. הם צמחו מהשכבה החיצונית של העור. ייתכן שהם שימשו לבידוד, לאותות תקשורת או להפחתת גרר בתעופה.

עצמות חלולות ותעלות אוויר ברקמות מצביעות על מערכת נשימה יעילה, דומה במקצת לזו של העופות, עם זרימת אוויר שעוזרת בחילוף גזים במהלך התעופה.

מעט ישירות ידוע על מערכת העיכול. בכל זאת נמצאו מאובנים של פטרוזאורים עם דגים בבטן, וזה מעיד שרבים אכלו דגים. אצל חלקם נמצאו גם אבני קורקבן (gastroliths), המשמשות לעתים לטחינת מזון בקיבת השרירים.

צורות השיניים ולסתות השתנו מאוד בין המינים. חלקם היו בעלי שיניים חזקות ועמוקות, אחרים היו בעלי שיניים דקות המתאימות לדיג חרקים או לסינון מזון. אצל מינים מסוימים שיניים פעלו כמסננת (כדוגמת Pterodaustro).

שלד הפטרוזאורים כלל צוואר לעתים ארוך, חזה וחגורת כתפיים גדולה. עצמות החלולות היו דקות מבחוץ אך מחוזקות בפנים כדי לעמוד בעומסים של התעופה.

הכנף נתמכה בעיקר על ידי אצבע רביעית מאד מוארכת. הקרום הכיל סיבים תומכים (actinofibrils) שנותנו קשיחות חלקית. היו שני גרסאות עיקריות של כנף: רחבה יחסית במינים קדומים וצרה יותר במינים המאוחרים. דרכי התעופה כללו חבטות כנפיים ודאייה; מינים גדולים השתמשו גם בזרמי אוויר חם כדי להישאר באוויר.

הפטרוזאורים לא היו שקופים או שבירים כפי שאמינו בעבר. הם היו בעלי שרירים ועצמות חזקות. מראה המינים נע בין דק-גפרורי ועד כבדים וחסונים אצל מיני קרקע.

עקבות מאובנות מצביעות על נחיתה שנראית חלקה: פיטורו מהרוח והנחת משקל על שתי רגליים, עם תמיכה בגפיים הקדמיות וכיפוף כנפיים להאטה.

חלק מהמינים היו מטפסים טובים, אחרים שוחים או אף צוללים חלקית. נמצאו עקבות שמראים הליכה במים וקרומי שחייה בין אצבעות.

יציקות מוח (endocasts) מראות שמוחם של פטרוזאורים מפותחים יחסית. אזורים לשיווי משקל ולקואורדינציה גדולים, ודמיון מסוים למוח העופות. עיניהם היו גדולות והראייה שלהם טובה, מה שסייע בלכידת טרף ותעופה מדויקת.

כרבולת עצמית (crest) בראש הופיעה בקרב מינים רבים, לפעמים גדולה ומרשימה. היא כנראה שימשה בעיקר לתקשורת, זיהוי מין ולהצגה (פליי־דיספליי), ולאו דווקא לשיפור התעופה.

התזונה כללה דגים רבים, אך גם חרקים, פירות, זרעים ואפילו יצורים יבשתיים קטנים אצל מינים מסוימים. ראיות מחנקי מאובנים ואתרי התקהלות מראות שמינים מסוימים חיו בקבוצות גדולות.

נמצאו מושבות וקבצים של מאובנים (למשל Pterodaustro). ביצים שהתגלו היו בעלות קליפה דקה ורכה, כנראה נקברו כדי שלא יתייבשו. העובר היה ברוב המקרים מפותח וכמעט מוכן לבגרות, מה שמעיד על תלות הורית מועטה (צאצאים מוכנים לתפקד כמעט מיד). רמזים לדו-צורתיות זוויגית נראו בכרבולות ובאגן.

פטרוזאורים נטרפו, נפצעו וחלו כמו בעלי חיים אחרים. מאובנים מציגים עקבות נשיכה, שברים ומקרים של פטרוזאורים שנתפסו על ידי דגים טורפים.

מאובניהם נמצאו בכל היבשות. שימור מאובנים נוח יותר בקרבת משקעים ימיים, ולכן רבים נמצאו בשכבות חופים ואגמים, אך היו גם מינים מיושבי יבשה ויערות.

מקורם המדויק שנוי במחלוקת. כיום מקובל למקם את הפטרוזאורים בתוך הקבוצה Avemetatarsalia (אוומטאטרסליה), שהיא ענף בארכוזאוריה שכולל גם דינוזאורים ועופות. המיון הפנימי משתנה עם גילוי ממצאים חדשים.

פטרוזאורים שלטו בשמיים לאורך כ-150 מיליון שנים, אך נכחדו בסוף הקרטיקון לפני כ-66 מיליון שנים, כנראה בעקבות אירועי הכחדה גדולים. לאחריהם שמרו על השמיים העופות שהתפתחו במידה רבה.

פטרוזאוריה (Pterosauria) היו זוחלים מעופפים שנכחדו. "נכחד" אומר שהיום הם כבר לא חיים. הם חיו לפני מיליוני שנים, בעידן שנקרא מזוזואיקון.

לפטרוזאורים היו כנפיים שמורכבות מקרום עור. הקרום נתמך באצבע מאוד ארוכה ביד. עצמותיהם היו חלולות ובקיעו באוויר, כמו אצל עופות.

יש מינים קטנים כמו ציפור, ויש ענקים שראשם ומוטת כנפיהם היו עצומים. חלק מהם הגיעו לגודל של עץ קטן.

רובם היו מכוסים בסיבים דמויי שיער (pycnofibres). זה לא היה שיער של יונקים. הוא עזר לשמור על חום הגוף.

פטרוזאורים עפו באמצעות חבטות כנפיים ודאייה. חלקם דאו כמו עופות ים, וחלקם השתמשו בזרמי אוויר כדי להישאר באוויר.

למינים רבים היה מבנה על הראש שנקרא כרבולת. הכרבולת נעשתה שונה בין זכרים ונקבות. נראה שהיא שימשה להצגה או לזיהוי בין פרטים.

חלק גדול מהם אכל דגים. אחרים אכלו חרקים, פירות או חיות קטנות. נמצאו אתרים שבהם שרדו הרבה פרטים מאותו מין, כמו להקה.

פטרוזאורים הטילו ביצים עם קליפה דקה ורכה. הביצים היו צריכות להישאר בסביבה לחה. הגוזלים היו מפותחים מהר ועשויים היו ללכת או לעוף מוקדם יחסית.

ממצאים של פטרוזאורים נמצאו בכל היבשות. שכבות קרקע מסוימות שומרות על מאובנים טוב יותר, לכן לעתים מוצאים אותם ליד אגמים או ימים.

פטרוזאורים נכחדו בסוף הקרטיקון לפני כ-66 מיליון שנה. אחרי זה העופות מילאו חלק מהנישות שלהם בשמיים.