פטריות בסיסה (Basidiomycota) הן מערכה, קבוצה גדולה בממלכת הפטריות, של פטריות כובע. הן נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: פטריות דפים ופטריות נקבובים. ההבחנה נעשית לפי המבנה שמתחת לכובע: בדפים יש פסים דקים, ובנקבובים יש חורים קטנים. על הדפים או הנקבובים נמצאת שכבת תאים פוריים שנקראת אימניום, שבתוכה יש תאי בסיסה האחראים על יצירת נבגים.
נבג נופל מהדפים מאזור שנקרא אזידיוספרה (אזור שמייצר נבגים). מהנבג יוצא קור ראשוני, חוט רב־תאי הפלואידי (עם סט כרומוזומים אחד). כאשר שני קורים נפגשים מתרחשת פלאזמוגמיה, איחוי הציטופלזמה, ונוצר קור שני דו־גרעיני (כל תא בו מכיל שני גרעינים). בסביבה לחה מתפתח תפטיר ולעתים גוף פרי (הפטריה הנראית), שבו רוב התאים דו־גרעיניים. בתאי הבסיסה בדפי הכובע מתרחשת מיוזה, חלוקת גרעין שמייצרת ארבעה תאים הפלואידיים. לאחר נדידת הגרעינים נוצרות עוקציות קצרות שנקראות sterigmata, שעל קצותיהן נבגים שמשתחררים ומתחילים מחזור חדש.
קיימים מינים רבים ומגוונים של פטריות בסיסה, עם צורות וגדלים שונים.
פטריות בסיסה הן פטריות כובע. פטריות כובע הן פטריות שיש להן כובע מעל. יש שתי קבוצות: דפים ונקבובים. דפים הם פסים דקים מתחת לכובע. נקבובים הם חורים קטנים מתחת לכובע. מתחת לדפים או לנקבובים יש שכבה של תאים שנקראת אימניום. שם נמצאים תאי בסיסה שעוזרים לעשות נבגים.
נבג הוא גרגיר קטן של פטריה. נבג נופל מהדפים. מהנבג גדל קור ראשוני, חוט דק. אם שני חוטים נפגשים הם מתמזגים ויוצרים חוט עם שני גרעינים. בסביבה לחה יכול לצמוח גוף פרי, הפטריה שאנו רואים. בתאי הבסיסה מתבצעת מיוזה. מיוזה היא חלוקה שיוצרת ארבעה נבגים חדשים. הנבגים האלה משתחררים ומפיצים פטריות חדשות.
יש הרבה מינים של פטריות בסיסה בצורות שונות.
תגובות גולשים