פיהררבונקר

הפיהררבונקר (בגרמנית: Führerbunker; פירוש: הבונקר של הפיהרר) היה הבונקר הפיקודי והאחרון שבו שהה אדולף היטלר בברלין. היטלר שהה בו מ‑16 בינואר 1945 ועד התאבדותו ב‑30 באפריל 1945. המקום נמצא בגינת לשכת קנצלר הרייך, כ‑15 דקות הליכה מתחנת רכבת תחתית בכיכר פוטסדאם.


הבונקר נבנה בתחילה כמקלט זמני להפצצות אוויריות, אך הפך למתקן קבוע בגלל ההפצצות על ברלין. המתחם נבנה בעומק כ‑17 מטר מתחת לחצר לשכת הקנצלר והושלם בשלבים: הפורבונקר (הבונקר העליון) ב‑1936 והפיהררבונקר (הקומה התחתונה) ב‑1944, שהוקם כ‑2.5 מטרים מתחתיו. שתי הקומות חוברו במדרגות וניתן להפריד ביניהן באמצעות מחיצה פלדה. הגג והקירות היו בעובי רב, הגג כמעט 3 מטרי בטון, וחלק מהחדרים סומנו כהגנה לכ‑4 מטרי בטון. אבזור מגורי היטלר הושלם בפברואר 1945.

בקומה התחתונה היה מסדרון ארוך. מימין היו חדרי גנרטור, אוורור ומתקני עזר. משמאל היו חדר השינה של אווה בראון, חדר מנוחה של היטלר, משרדו וחדר המפות. במשרדו הוצג דיוקן גדול של פרידריך השני, מלך פרוסיה.


היטלר עבר להתגורר בבונקר ב‑16 בינואר 1945. סביבו שהו בין היתר מזכירו מרטין בורמן, בת זוגו אווה בראון, שר התעמולה יוזף גבלס, מזכירתו טראודל יונגה ושומרו רוכוס מיש. חלק מהאנשים חיו בחלק העליון (הפורבונקר), ושירותים שונים עבדו במקום. בתחילה היטלר יצא מדי יום לפגישות מעל הקרקע, אך בהמשך כמעט לא יצא.

ב־16 באפריל החל הקרב על ברלין. ב־20 באפריל, ביום הולדתו ה־56, יצא היטלר לפעם האחרונה מעל הקרקע. הוא הפסיק להאמין שניצחון אפשרי אחרי כישלון מתקפות שציפה שיעשו יחידות תחת פיקודו. ב־22 באפריל הכריז שהמלחמה אבודה והודיע שיישאר בברלין עד הסוף ואז יתאבד. רוב אנשי הצוות עזבו בין 22, 23 באפריל.

במהלך הימים שלאחר מכן איימו בוגדים ועזיבות בצמרת: ב־28 באפריל נעצר גנרל שניסה לברוח, ומידע על משא ומתן של היינריך הימלר עם האויבים זעזע את היטלר. ב־29 באפריל התחתן היטלר עם אווה בראון בחופה אזרחית ובילה עם מזכירתו עד חיבור צוואותיו. ב־30 באפריל היטלר ירה בעצמו ואווה בראון בלעה רעל. גופותיהם הושלכו לבור פגז בחצר, הושפרו במעט בנזין ושרופות על ידי נהגו אריך קמפקה, בנוכחות כמה קצינים.


השלטונות הסובייטיים וממשלת מזרח גרמניה ניסו להשמיד את הבונקר ב־1947 וב־1959, אך לא השמידו אותו כליל. חלקים נחשפו במהלך עבודות ונאטמו או הושמדו. המקום נשאר ללא ציון שנים רבות, כדי למנוע הפיכתו למוקד נאו‑נאצי, וניתן לו שימושים פשוטים כמו חניה.

נציגים של בעלות הברית בחנו חלקים מהאתר בדצמבר 1945 ומצאו פריטים אישיים. ההרשאות לחקירה הוגבלו והסובייטים שלטו על הגישה לשטח שנים רבות. ב‑8 ביוני 2006 הוצב לוח מידע במיקום המדויק של הבונקר, כחלק מההכנות למונדיאל 2006; רוכוס מיש, שהיה אחד מהניצולים שהותירו זיכרון מהאירועים, השתתף בטקס.


האתר והאירועים שסביבו נבחנים לעתים בתיאורים היסטוריים, בספרות ובתרבות הפופולרית.


ישנם תרשימים משוחזרים של שתי הקומות, תמונות של המקום כיום ותמונות חפצים שנשאו מהבונקר, כולל מכשיר טלפון שהוצג במוזיאון נשר.

הפיהררבונקר (Führerbunker) הוא בונקר תת‑קרקעי. בונקר = מחסה מתחת לאדמה.

הוא נבנה מתחת לגינת לשכת הקנצלר בברלין. הבונקר היה בעומק כ‑17 מטר מתחת לפני האדמה. היו שתי קומות: פורבונקר עליון ופיהררבונקר תחתון. הגג היה עשוי בטון עבה כדי להגן מפני הפצצות.

בפנים היו חדרים קטנים. מצד אחד היו מכונות אוורור וגנרטורים. מצד שני היו חדר השינה של אווה בראון וחדר העבודה של היטלר. במשרדו הונח דיוקן של פרידריך השני.

אדולף היטלר עבר לגור בבונקר ב‑16 בינואר 1945. כמה אנשים חשובים גרו שם זמן קצר, כמו אווה בראון ומזכיריו. במרץ‑אפריל 1945 התחולל קרב על ברלין. ב‑29 באפריל היטלר התחתן עם אווה. ב‑30 באפריל היטלר התאבד ואווה בראון מתה. גופותיהם נשרפו בחצר.

אחר‑כך ניסו להרוס את הבונקר, והוא נותר ללא סימון שנים רבות. ב‑2006 הותקן שלט קטן שמסמן איפה היה הבונקר. אחד האנשים שהיו שם בזמן המלחמה, רוכוס מיש, נכח בטקס ההצבה.


הבונקר הוזכר בספרים וסרטים על אותה תקופה.


יש תרשימים ותמונות של המקום ושל חפצים שנמצאו שם.