פיוטר אלכסייביץ' קרופוטקין (1842, 1921) היה אחד מהתיאורטיקאים המרכזיים של האנרכו-קומוניזם. אנרכו-קומוניזם הוא רעיון של חברה שיתופית ללא מדינה מרכזית, שבה משאבים מתחלקים באופן שווה.
נולד במשפחה אצילית במוסקבה. אביו שירת בצבא. בילדותו התייתם מאימו ונשלח ללמוד בבית ספר חצי-צבאי בפטרבורג. שם התעניין בגאוגרפיה ובמדעים, וקרא ספרים של סופרים חברתיים. כבר כנער הצטרף לשיחות פוליטיות חשאיות ותמך ברפורמות בעמדת האיכרים. הוא ויתר על התואר האצילי.
לבסוף התגייס לסיביר מתוך עניין גאוגרפי. שם פגש גולים, מתיישבים וקבוצות שיתופיות כמו הדוחובורים. חיי הסביבה והקשרים עם תושבי המקום השפיעו מאוד על מחשבותיו הפוליטיות. הוא ניהל משלחות מחקר אזוריות במדעים שונים, ביניהם גאוגרפיה ואנתרופולוגיה. לאחר מרד הגולים עזב את הצבא ב-1867.
למד מתמטיקה ועבד בוועדה סטטיסטית. הצטרף לחברה הגאוגרפית ולקח חלק במחקרים ובמשלחות. ב-1872 הלך לאירופה והתחבר לתנועות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות. השפיעו עליו הקומונה של פריז והרעיונות של באקונין, אם כי השניים לא נפגשו.
במועד מאוחר יותר הצטרף לתנועת "ההליכה אל העם" וניסה ללמד ולהשפיע על האיכרים. ב-1874 נעצר והושם בכלא. הצליח לברוח וחי בגלות בבריטניה, צרפת ושווייץ. נישא לסוניה רבינוביץ'.
ב-1879 ייסד בז'נבה את העיתון Le Révolte, שהפך לביטאון אנרכיסטי חשוב. למרות התנגדותו לטרור כעיקרון, בעיתונו הצדיק מאוחר יותר את רצח הצאר, מה שהוביל לגרישתו משווייץ. ב-1882 נעצר בצרפת במשפט פומבי שהגביר את תמיכת הציבור באנרכיסטים. שוחרר ב-1886 ושב לאנגליה, שם ייסד את הירחון Freedom.
הגותו כללה מחקר מדעי ורעיונות חברתיים. בעקבות זואולוגים שדיברו על עזרה בחיי בעלי החיים, פיתח את רעיון "העזרה ההדדית". הוא טען שעזרה הדדית קיימת בטבע ובחברה, ושזו מנוע חשוב להתפתחות אנושית, לא רק תחרות ואגואיזם כפי שדרווין הדגיש. מבחינתו, קהילות קטנות וחופשיות יכולות להחליף שלטון ריכוזי.
במהלך המהפכה הרוסית תמך בתחילה באנרכיסטים כמו נסטור מאכנו. אחרי מהפכת פברואר 1917 חזר לרוסיה וקיבל קבלת פנים חמה. הוא דחה הצעה להיות שר החינוך, כי השתתפות בממשלה נוגדת את עקרונותיו. תמך ברעיון השינוי, אבל התנגד לדיקטטורה הבולשביקית.
נפטר מדלקת ריאות ב-1921 בעיר דמיטרוב ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה. אלפים הגיעו להלווייתו. ביניהם היו גם אנרכיסטים שנשאו שלטים נגד הבולשביזם.
קרופוטקין דחה כל מרות כפויה, מדינה, כנסייה או שלטון כלכלי. הוא האמין שקהילות קטנות ואוטונומיות יוכלו לפתח דמוקרטיה מלמטה. הוא העדיף מלאכה בעבודת צוות במקום תעשייה ריכוזית. ההשקפה שלו שילבה ביקורת על רכוש וקפיטליזם יחד עם אמונה בנטיות שיתופיות באדם.
כתביו העיקריים כוללים: "עזרה הדדית", "כיבוש הלחם", "שדות, מפעלים וסדנאות", ו"המדינה: תפקידה ההיסטורי".
פיוטר קרופוטקין נולד במוסקבה ב-1842 ונפטר ב-1921. הוא היה מנהיג רעיוני באנרכיזם. אנרכיזם הוא רעיון של חברה בלי ממשלה ששולטת.
הוא נולד למשפחה עשירה. בילדותו התייתם מאימו. למד בבית ספר צבאי בפטרבורג. שם קרא הרבה על צדק וחיים של איכרים.
הוא בחר לשרת בסיביר כי רצה ללמוד על הארץ. שם ראה אנשים שחיים בשיתוף. מסעות אלו עזרו לו ללמוד גאוגרפיה ומדעים.
אחרי הצבא למד ועבד במחקר. בנסיעות באירופה פגש אנשים שלמדו על שיתוף ועזרה. ב-1874 נעצר, אבל ברח לבריטניה. הוא כתב בעיתונים ועבד כעיתונאי. נשא אישה בשם סוניה.
ב-1879 ייסד עיתון בשם Le Révolte. הוא האמין שאנשים יכולים לעזור זה לזה. פרסם גם ירחון שנקרא Freedom.
רעיון גדול שלו נקרא "עזרה הדדית". זה אומר שאנשים ועצמים חיים עוזרים זה לזה. הוא חשב שעזרה טובה יותר ממאבק אלים בלבד. הוא רצה קהילות קטנות שבהן אנשים עובדים ביחד.
בשנת 1917 חזר לרוסיה. דחו עליו תפקיד בממשלה כי הוא לא רצה לשתף פעולה עם שלטון חזק. הוא תמך בשינוי, אבל לא באלימות שלטונית.
הוא כתב ספרים חשובים, כמו "עזרה הדדית" ו"כיבוש הלחם". מת ב-1921 ממחלת ריאות. אנשים רבים הגיעו להלוויה שלו.
