פיי דאנאוויי

פיי דאנאוויי נולדה ב-14 בינואר 1941 בבסקון, פלורידה. היא שחקנית קולנוע אמריקאית. ב-1977 זכתה בפרס אוסקר (פרס גדול לקולנוע) לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "רשת שידור". כמו כן זכתה בפרס אמי (פרס לטלוויזיה) ובשלושה פרסי גלובוס הזהב.

נולדה בשם דורותי פיי דאנאוויי, בת להורי צבא. ילדותה עברה בניידות בארצות הברית ובאירופה בגלל תפקיד אביה בצבא. למדה תיאטרון באוניברסיטאות בוסטון, פלורידה ואוניברסיטת פלורידה. כשהחלה בקריירה החליטה להשמיט את השם "דורותי".
היא התחילה בתיאטרון בניו יורק, בעיקר בהפקות אוף-ברודוויי, ושיחקה במחזות שהביאו לה תשומת לב. ב-1967 קיבלה תפקידים ראשונים בקולנוע בסרטים The Happening ו-Hurry Sundown. סרטים אלה לא הצליחו במיוחד.

הפריצה הגדולה שלה היתה בתפקיד בוני פארקר בסרטו של ארתור פן "בוני וקלייד" (1967). הסרט התרכז בזוג צעיר שהפך לסמל תקופתי, והפך ליצירת מפתח של תנועת הנגד בשנות ה-60. הופעתה הבלונדינית והקרה והעוצמה הרגשית במשחק הביאו לה הכרה והביאו לה מועמדות לאוסקר.

לאחר מכן הפכה לדמות מבוקשת בקולנוע. שיחקה בסרטים בולטים כגון "ההסדר" (1969) של איליה קאזאן ו"איש קטן גדול" (1970). תפקידה בסרטו של רומן פולנסקי "צ'יינהטאון" נחשב בעיני רבים לטוב שבתפקידי חייה. בסרט זה היא שיחקה אשה מסתורית שמתגלה בה תעלומה משפחתית קשה; משחקה יצר סצנות זוכות-זיכרון.

בשיא הקריירה גילמה דמות חזקה וקרה גם ב"רשת שידור" (1976). הסרט הוא סאטירה על עולם התקשורת, ותפקידה כמתכנתת ומפיקה קרת-רוח הביא לה את פרס האוסקר.

בשנת 1981 כיכבה בדמות ג'ואן קרופורד בסרט "אמא יקרה", המבוסס על ספרה של בתה של קרופורד. התפקיד קיבל ביקורות קשות, ורבים ראו בו נקודת מפנה שלילית בקריירה שלה. הופעתה הוגדרה כצעקנית ומוגזמת, והשינוי החזותי היה בולט.

מאז שיחקה בתפקידים קטנים יותר ובתפקידים משניים בסרטים שונים. בין הפרויקטים המשמעותיים של שנות ה-80 וה-90 אפשר למנות את "המגדל הלוהט" (1974), "שלושת ימי הקונדור" (1975), "עכבר הבארים" (1987), "חלום אריזונה" (1993) ו"דון חואן דה מרקו" (1995). ב-1992 כיכבה בסרט הישראלי "להב חצוי" של עמוס קולק, בתפקיד עיתונאית אמריקאית.

דאנאוויי חוותה גם תקריות מביכות, כמו פיטוריה מהפקת המחזה המוזיקלי "שדרות סאנסט" בברודוויי. ב-2001 ביימה סרט קצר, "The Yellow Bird", המבוסס על תסריט של טנסי ויליאמס. הופיעה גם בטלוויזיה, בתוכניות ובסדרות אורח, ובתוכנית מציאות ב-2005 נקראה "הכוכבנית".

באוקטובר 2024 פורסם כי תככב בסרט מתח על-טבעי בשם The Evilry. היא תגלם מתווכת רוחנית בשם אנסטסיה. הצילומים צפויים להתחיל באוקטובר 2024.

שמה נקשר במספר מערכות יחסים עם דמויות בולטות, כולל הקומיקאי לני ברוס והשחקן מרצ'לו מסטרויאני. היא הייתה נשואה פעמיים: לפיטר וולף בין 1974 ל-1979, ולצלם טרי או'ניל בין 1984 ל-1987. לבני הזוג היה בן בשם ליאם או'ניל, שאומץ על ידי טרי או'ניל.

ב-1995 הוציאה ביוגרפיה שכותרתה "מחפשת את גטסבי: חיי". הכותרת מתייחסת לכך שב-1974 העדיפו לה תפקיד אחר, ובכך חששה שנפספסה בהפקה חשובה.

(רשימת סרטים בולטים מוזכרת בגוף הטקסט.)

פיי דאנאוויי נולדה ב-14 בינואר 1941 בפלורידה. היא שחקנית. שחקנית היא מי שמגלמת דמויות בסרטים ובתיאטרון.
היא זכתה בפרס אוסקר ב-1977. אוסקר הוא פרס גדול שמחולק לקולנוע.

היא גדלה בזמן שאביה שירת בצבא. למדה משחק באוניברסיטה. כשהחלה לשחק השאירה את השם פיי.
היא התחילה על במות בניו יורק. ב-1967 הופיעה לראשונה בקולנוע בסרטים שלא הצליחו.

הסרט שהקפיץ אותה להתפרסם היה "בוני וקלייד". זהו סרט על זוג צעיר מתקופת השפל הגדול. ההופעה שלה עשתה רושם חזק.

גם הסרט "צ'יינהטאון" נחשב לאחד מתפקידיה הטובים. שם שיחקה דמות שמסתירה סוד משפחתי קשה. הסרטים הביאו לה פרסומים ופרסים.

ב-1981 שיחקה בסרט "אמא יקרה". הסרט קיבל ביקורות רעות וזה פגע בקריירה שלה. אחרי זה שיחקה פחות בתפקידים גדולים.
היא המשיכה לעבוד בקולנוע ובטלוויזיה לאורך השנים. ב-2001 ביימה סרט קצר בשם "The Yellow Bird".

ב-2024 דווח שהיא תככב בסרט מתח על-טבעי בשם The Evilry. היא תגלם אישה שעוזרת לגלות סוד.

הייתה נשואה פעמיים. יש לה בן מאומץ בשם ליאם. ב-1995 כתבה ספר על חייה בשם "מחפשת את גטסבי: חיי".