פיליפ מארלו הוא דמות ספרותית מוכרת, בלש פרטי (חוקר שעובד באופן עצמאי) בגיבור ספרי המתח של ריימונד צ'נדלר. צ'נדלר היה סופר בלשי אמריקאי, אחד מיוצרי דמות הבלש הפרטי הקשוח. הוא נולד בשיקגו, בילדותו נדד עם אמו לאירופה, וחזר לארצות הברית ב־1912. שנים רבות עבד בתעשיית הנפט והגיע לעמדות ניהול גבוהות, אך לאחר אובדן תעסוקה ב־1932 החל להתפרנס בכתיבה.
צ'נדלר כתב נועז ונוקב. סגנונו קשוח, מלא דיאלוגים חדים ותיאורי עולם עירוני. ספריו עובדו לקולנוע בסגנון הקולנוע האפל (Film Noir, סגנון קולנוע עם אווירה אפלה ואסתטיקה של צללים). המפרי בוגרט זוהה במשך שנים רבות עם דמות מרלו בסרטים המבוססים על ספריו.
מרלו מוצג כגבר קשוח וציני, אך גם טוב לב ועם חוש צדק. צ'נדלר הימנע מלתת לו ביוגרפיה מפורטת, ולכן הקורא מקבל רמזים במקום עובדות ברורות. מרלו הופיע לראשונה בסיפור הקצר "העד" (1934) ובהמשך ברומן הראשון שבו מוזכר בשמו, "השינה הגדולה" (1939).
ברומן מתוארים פרטים פיזיים: גובה של כ־1.80 מטר ומשקל כ־85 קילוגרם. הוא שותה ויסקי וברנדי, אבל בדרך כלל שומר על שליטה. האלכוהול משמש אצלו כדי להעמעם את הכאב ולא להחליש אותו בעבודה. בעברו עבד כבלש משטרה וכחוקר במשרד התובע של לוס אנג'לס.
מרלו מיומן בלחימה ובשימוש באקדח. צ'נדלר משתנה בפרטים טכניים בין ספרים, ולכן סוג האקדח אינו קבוע בכל הסיפורים. על אף שהוא לא נרתע מאלימות כשצריך, יש לו קוד מוסרי: הוא נלחם בעיקר למען החלש והצודק. ברומן "שלום ולא להתראות" הוא מודה שהרג בעבר; מקריאה ברומנים אחרים נראה כי מדובר במקרים ספורים בלבד.
בין היצירות המרכזיות שבהן מופיע מרלו: הסיפורים הקצרים הראשונים "העד" (1934), "דגי זהב" (1936) ו"צרות הן המקצוע שלי" (1939), והרומנים "השינה הגדולה" (1939), "היי שלום יפתי" (1940), "האישה באגם" (1943), "האחות הקטנה" (1949), "שלום ולא להתראות" (1953) ו"פלייבק" (1958). כמה מהספרים תורגמו לעברית, ואחרים נותרו באנגלית. רומן שלא הושלם על ידי צ'נדלר, "Poodle Springs", הושלם לאחר מותו בידי סופר אחר.
סופרים ישראלים הושפעו מסגנונו של צ'נדלר. למשל עמוס קינן התקרב לשפה החדה שלו, ואמיר חרש יצר דמות בשם פיליפ בוזגלו כהזדהות עם פיליפ מארלו.
פיליפ מארלו הוא בלש פרטי. בלש פרטי הוא חוקר שעובד לבד. היוצר שלו הוא ריימונד צ'נדלר. צ'נדלר היה סופר אמריקאי. הוא עבד שנים בענף הנפט ואז התחיל לכתוב.
מרלו תואר כאיש קשוח וחכם. לפעמים הוא מצחיק וברוטלי במילים. הוא אוהב לשתות ויסקי, אבל בדרך כלל שומר על שליטה. בעבר הוא עבד במשטרה. צ'נדלר לא סיפר הרבה על העבר שלו, ולכן הקורא צריך לשער ולחשוב.
מרלו יודע להגן על עצמו ומיומן בקרב. יש בספרים רמזים שהוא היה בעימותים קשים בעבר. יחד עם זאת, הוא נלחם לעתים קרובות בעד אנשים חלשים.
מרלו מופיע בסיפורים קצרים כמו "העד" (1934) ו"צרות הן המקצוע שלי" (1939). הוא גם גיבור במספר רומנים חשובים. בין הרומנים המוכרים: "השינה הגדולה", "היי שלום יפתי" ו"שלום ולא להתראות".
סופרים ישראלים הזכירו והשפיעו מדמותו של מרלו. יש רמזים בדוגמאות מספרים אחרים שמשחקים עם השם או הסגנון שלו.
תגובות גולשים