פינגווין לבן-אוזן

הפינגווין לבן-אוזן (Pygoscelis papua) הוא פינגווין בינוני-גדול. יש לו רצועת נוצות לבנה בקצה הראש, שממנו גם שמו. החזה לבן ושאר הגוף שחור. הרגליים כתומות-אדומות, והמקור אדמוני. הגוזלים בהתחלה עם נוצות גב אפורות.

גובהו נע בין 75 ל-90 סנטימטרים, והוא הפינגווין השלישי בגובהו אחרי המלכותי והקיסרי. מתחת למים הוא השוחה הכי מהר מבין מיני הפינגוויניים, ויכול להגיע למהירות של כ-36 קמ"ש.

קיימים שני תת-מינים (תת-מין = קבוצה בתוך מין): P. p. papua הגדול ו־P. p. ellsworthii הקטן יותר. המשקל משתנה לפי עונה. לפני ההחלפת נוצות המשקל יכול להגיע עד 8.5 ק"ג. לפני עונת הרבייה המשקל יכול לרדת עד כ־5.5 ק"ג. הנקבות מעט קטנות יותר מהזכרים; משקלן המרבי כ־7.5 ק"ג, ולעיתים מתחת ל־5 ק"ג כשן מתחסנות על הגוזלים.

המין מקנן במושבות גדולות באיים סביב אנטארקטיקה. האיים העיקריים הם איי פוקלנד, ג'ורג'יה הדרומית, איי סנדוויץ' הדרומיים ואיי קרגלן. אוכלוסיות קטנות נוספות נמצאות במקאוארי, בהרד, באיי שטלנד הדרומיים ובחצי האי האנטארקטי. המין אינו בסכנת הכחדה. בעבר חלק מהאוכלוסיות הושמדו בידי האדם, אך מאז שנות ה־50 המצב יציב ברוב האזורים. ההערכה היא כ־300,000 זוגות מתרבים.

הקן בנוי מערימת אבנים במעגל, בקוטר וגובה שיכולים להגיע עד כ־20 ס"מ. כל פרט שומר בקנאות על הקן שלו. האבנים חשובות גם בקשרי הזדווגות; לפעמים הנקבה בוחרת זכר אחרי שהוא נותן לה אבן מיוחדת.

התטולה כוללת שתי ביצים שמשקלן הכולל כ־500 גרם. הזכר והנקבה מחליפים זה את זה בדגירה מדי יום. הבקיעה אחרי 34, 36 יום. הגוזלים נשארים בקן כחודש ואז עוברים ל"מעון", מקום שבו צעירים מתאגדים. בגיל 80, 100 יום הם שוחים לראשונה.

התזונה מבוססת בעיקר על רכיכות ימיות וסרטנאים, כגון קריל (גיגיות ימיות קטנות). דגים מהווים כ־15% מהתזונה, אך היחס משתנה לפי אזור. באיי פוקלנד הם אוכלים דגים ודיונונים במידות דומות. בטבע להם טורפים מתחת למים: כלבי ים, כלב ים נמרי וקטלן. על היבשה אין טורפים בוגרים, אך עופות ימיים גדולים, כמו יסעור ענק ומיני חמסן וכיאוניס, עלולים לאכול ביצים וגוזלים.

הפינגווין לבן-אוזן הוא פינגווין גדול יחסית. יש לו פס לבן על הראש. החזה לבן והגב שחור. הרגליים כתומות-אדומות. המקור אדמוני. הגוזלים בהתחלה אפורים.

הוא מגיע לגובה של כ־75, 90 ס"מ. זהו הפינגווין השלישי בגובהו. מתחת למים הוא שוחה מהר מאוד, עד כ־36 קמ"ש.

יש לו שני תת-מינים. תת-מין אומר קבוצה בתוך המין.

הוא מקנן במושבות גדולות על איים ליד אנטארקטיקה. כמה מהאיים החשובים הם איי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית. יש בערך 300,000 זוגות. המין לא בסכנה כרגע.

הקן בנוי מאבנים במעגל. הקן יכול להיות כ־20 ס"מ בקוטר וכ־20 ס"מ גובה. כל פינגווין שומר על הקן שלו. לפעמים הזכר נותן אבן לנקבה. זה חלק מההתנהגות הזוגית.

התטולה כוללת שתי ביצים. שתי ההורים דוגרים על הביצים ומחליפים ביניהם כל יום. הביצים בוקעות אחרי 34, 36 יום. הגוזלים בשומרים בקן כ־30 יום ואז עוברים למעון, מקום שבו צעירים שוהים ביחד. בגיל כ־80, 100 יום הם שוחים לראשונה.

הם אוכלים בעיקר קריל (יצורים ימיים קטנים) וסרטנאים. דגים הם רק חלק קטן מהתזונה, בערך 15%. מתחת למים טורפים של הפינגווינים הם כלבי ים, כלב ים נמרי וקטלן. על היבשה ביצים וגוזלים עלולים להיאכל על ידי עופות ימיים גדולים.