פיפטה

פּיפטה היא מכשיר מעבדתי להעברת כמויות קטנות של נוזלים. היא נפוצה במעבדות כימיה וביולוגיה.

הפיפטות הפשוטות כוללות צינורית דקה ובועית גומי או פלסטיק בקצה. לוחצים על הבועית לפני טבילת הצינור בנוזל. הלחיצה יוצרת ריק, וכאשר מרפים את הבועית הנוזל נכנס לצינורית. לחיצה נוספת משחררת את הנוזל. פיפטות כאלה נפוצות גם בתכשירים רפואיים כמו טיפות עיניים או אוזניים. הן אינן מדויקות כי כמות הנוזל תלויה בלחץ שמופעל על הבועית.

המיקרופיפטות הן השכיחות במעבדה. מיקרופיפטה הוא פיפטה עם כפתור (מנע) שמאפשר לכוונן ולשאוב כמות מדויקת של נוזל. סיבוב הכפתור קובע את הנפח המושאב. במכשירים הרגישים נמדדת הפרדה של 0.01 מיקרוליטר (10 ננוליטר), אם כי בנסיבות מעשיות הדיוק עלול להשתנות. המיקרופיפטה הגדולה ביותר יכולה לשאוב עד 1 מיליליטר. יש טווחים נפוצים כמו 2 מק"ל, 10 מק"ל, 20 מק"ל, 100 מק"ל, 200 מק"ל ו-1,000 מק"ל. על המעבד לבחור פיפטה לפי הצורך, בין דיוק לנפח.

את המיקרופיפטה לא טובלים בנוזל. נהוג להרכיב עליה קצה חד-פעמי מפלסטיק, שנקרא "טיפּ" (קצה חד-פעמי). קיימות גם פיפטות חשמליות עם מנוע שמייצר את הריק, ופיפטות מרובות-ערוצים (לרוב 8 או 10) לשאיבה בו-זמנית ממספר מכלים.

פיפטה היא כלי שמעביר כמויות קטנות של נוזלים. משתמשים בה במעבדות ובתרופות.

פיפטה פשוטה היא צינורית עם בועית גומי בקצה. לוחצים על הבועית, טובלים בצבע או נוזל, ומשחררים. הנוזל נכנס לצינורית. כמות הנוזל תלויה כמה לחצו על הבועית, לכן היא לא מדויקת.

מיקרופיפטה (פיפטה קטנה עם כפתור) שואבת כמות מדויקת של נוזל. יש לה חריצים להגדיר את הנפח. משתמשים בקצות פלסטיק חד‑פעמיים שנקראים טיפים. יש גם פיפטות חשמליות ופיפטות עם כמה קצוות בו‑זמנית, בדרך־כלל 8 או 10.