פֿירדוסי הוא הכינוי הספרותי של חכים אבואלקאסם פירדוסי טוסי. תאריכי לידתו ומותו אינם ודאיים: מופיעים בטקסטים בגירסאות שונות 934, 1020, 940, 1019 או 1025. נולד בכפר טוס ליד משהד, למשפחה עשירה ובעלת קרקעות ששויכה למעמד ה"דהקאנים" (בעלי אדמות כפריים).
נישא והיה אב לבן שנולד ב-970 ונפטר ב-1006, כפי שהוא מציין בשאהנאמה. מעט מאד פרטים ביוגרפיים מוסמכים יודעו על חייו. שם העט "פירדוסי" מוזכר באגדה על שבח של סולטאן מחמוד מע'זנה, שקרא לו "איש גן העדן" (פירדוסי).
יחסיו עם סולטאן מחמוד ידעו עליות ומורדות. כשהגיש את יצירתו לקבלת תמורה, הובטח לו סכום גבוה יחסית, אך בפועל קיבל תשלום קטן בהרבה. לפי המסופר, חלק מהכסף הוצא מיד, ופירדוסי עזב את חצר הסולטאן. סופר גם כי מחמוד התחרט מאוחר מדי: המתנות שהושלמו הגיעו כשהלוויה כבר יצאה, ופירדוסי נקבר במטע משפחתו לאחר התנגדויות לקבורתו בבית־קברות עירוני, בשל השתייכותו לשיעה.
פירדוסי החל לכתוב את השאהנאמה סביב שנת 976, 977, זמן קצר אחרי מות המשורר דקיקי. השאהנאמה (שמשמעה במקור "רישומים בעלי חשיבות עליונה") היא פואמה אפית ארוכה של כ-60,000 בתי שיר מחורזים. היא מתארת את תולדות פרס דרך סיפורי גבורה ושליטים - כ־50 מלכים ועד תקופות המגע עם האסלאם, כאשר במקורות מופיע שהאחרון ברשימה הוא מוחמד.
הכתיבה נמשכה כ-30, 35 שנים, וסיימה סביב שנת 1010. פירדוסי שאף להחיות את השפה והתרבות הפרסית בתקופה שבה הדומיננטיות הערבית השפיעה על השפה. הוא השתמש במילים פרסיות וקידם את המסורת המקומית כחלק מתנועות תרבותיות ששמו דגש על זהות פרסית בתוך העולם האסלאמי.
לפי מסופר, לאחר שלא קיבל תמורה נאותה חיבר גם שיר לעג סאטירי, המזוהה עם ה"הג'ו נאמה" (שיר לעג).
לאחר מותו זכתה השאהנאמה לפרסום רחב. המהדורות תורגמו לשפות רבות, ובחוגי הלאומיות הפרסית הפך פירדוסי לסמל תרבותי. מסורת מקומית מייחסת לו קבר בטוס, ועליו הוקם ב-1934 מאוזוליאום גדול לזכרו. המבנה עוטר בכתובות וקליגרפיה מתוך השאהנאמה, ושופץ והורחב בשנות ה-60.
ב-1934 נערכו בחגיגות ההילוך לאלף שנים להולדתו אירועים גדולים במשהד, טוס וטהראן. מאז נקבע ה-14 במאי באיראן כ"יום פירדוסי" לדיונים והנצחות. נקראים על שמו מוסדות ואתרים, ואפילו מכתש על כוכב חמה נקרא על שמו.
פירדוסי שימש מקור השראה גם לזרים: לדוגמה, היינריך היינה כתב שיר שמתייחס לסיפור תשלומיו הקמצניים של מחמוד כלפי המשורר.
פֿירדוסי היה משורר פרסי גדול. שמו המלא היה חכים אבואלקאסם פירדוסי טוסי. תאריכי חייו לא ברורים במדויק. הוא נולד בכפר טוס ליד העיר משהד.
היה לו בן שנולד ב-970. הבן מת ב-1006. פירדוסי השתייך למשפחה עשירה שיש לה אדמות. את הכינוי "פירדוסי" מקשרים לאגדה שסיפרה שסולטן מחמוד קרא לו "איש גן העדן".
פירדוסי כתב את השאהנאמה. שאהנאמה הוא ספר אפי גדול עם סיפורים על מלכים וגיבורים. יש בו כ-60,000 בתי שיר. הכתיבה לקחה לו כ-30, 35 שנים.
השאהנאמה חיזקה את השפה הפרסית. פירדוסי השתמש במילים פרסיות במקום מילים ערביות. הספר עוזר להבין את ההיסטוריה והמסורת של פרס.
מסופר שפירדוסי לא קיבל כסף טוב מהסולטאן, ואז חיבר גם שיר של לעג כתגובה.
אחרי מותו הפך פירדוסי למשורר חשוב ומכובד. בשנת 1934 בנו מצבה גדולה על קברו בטוס. קירות המצבה מעוטרים בכתובות מהשאהנאמה. המבנה שופץ ב-1966.
ב-1934 נערכו חגיגות ענק לכבוד אלף שנים מאז לידתו. היום ה-14 במאי הוא יום פירדוסי באיראן. גם מכתש על כוכב חמה נקרא על שמו.
תגובות גולשים