פלאואנתרופולוגיה היא המדע שחוקר את האבולוציה של האדם. במשמעות מצומצמת היא בחינת שרידים שלדיים עתיקים, אך במובן רחב היא כוללת גם ארכאולוגים, פלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) וחוקרי גאוכרונולוגיה (קביעת גיל שכבות). מקורות הידע הם שיניים, גולגולות, שברי עצמות, כלי אבן וציורי קיר.
המונח מורכב מיוונית: palaiós פירושו "ישן", ánthrōpos פירושו "אדם" ו-λογία פירושו "מחקר".
ההומינואידים הם משפחת-על של פרימטים הכוללת את קופי-הענק ואת שושלת האדם. המונח "הומינין" מציין את השבט האנושי, שבו ההומו סאפיינס הוא המין החי היחיד היום. יציאות מוקדמות של הומינינים מאפריקה החלו לפני כ-2 מיליון שנים. מינים שיצאו כוללים את הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס. נדידות מאוחרות הובילו למזרח התיכון לפני כ-70,000 שנה, לדרום אסיה לפני כ-50,000 שנה, לאוסטרליה לפני כ-40,000 שנה ולמזרח אסיה וצפון אמריקה לפני כ-30,000 שנה.
הטרמינולוגיה משתנה, אך הקו המרכזי בשנים האחרונות נשאר: האדם והקופים הגדולים שייכים לשושלת משותפת, וההומינינים המוקדמים הופיעו באפריקה. ההומו סאפיינס הוא הדוגמה החיה היחידה כיום לשבט האנושי.
בלינאוס (1758) הוצע שם מדעי למין האדם. במאה ה-19 עלה הרעיון שקופי האדם קרובים לנו מבחינה מורפולוגית, והוצעה תוצא משותף מאפריקה. פרסום "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין חיזק את ההבנה שאבולוציה היא תהליך ביולוגי. דרווין טען על ספציאציה, פיצול מינים לאורך דורות. גילוי האדם הניאנדרטלי ב-1856 והדיונים של תקופתו היוו בסיס לחקר המוקדם.
במאה ה-20 חלה התקדמות רבה בממצאים ובפרשנויות. אתרים חשובים ואנשים בולטים:
- טאונג (1924): דגימה תינוקית שאותה כינה ריימונד דארט אוסטרלופיתקוס אפריקנוס.
- משפחת ליקי ואולדובאי: ממצאים בולטים של הומו ובכללם השלד Zinj והסיווגים של הומו הביליס והומו ארגסטר/ארקטוס.
- לוסי (1973): שלד אוסטרלופיתקוס אפרנסיס שנתן תמונה טובה על הליכה על שתי רגליים.
מחקרים ציטוגנטיים ומולקולריים המאוחרים חיזקו את הקשר בין בני אדם לשימפנזים ולגורילות.
במזרח אסיה נמצאו ממצאים מוקדמים, למשל ז'וקודיאן ליד בייג'ינג. חפירות בשנים ה-20 והקמת מעבדות מחקר בסין פתחו ערוצים חשובים לחקר המאובנים באזור.
אפריקה היא מקור עשיר במאובנים. הממצאים מאתיופיה, טנזניה, קניה וקניה הרחיבו מאוד את הידע על מגוון הומינינים ושושלותיהם.
המאה ה-21 הוסיפה ממצאים חשובים: תינוק דקיקה (Dikika) שגילה ב-2002 עצם היואיד, חשוב להבנת דיבור; מינים חדשים בדרום אפריקה כמו אוסטרלופיתקוס סדיבה (2008) והומו נאלדי (2015); וממצאים אחרים שהרחיבו את הטווח והזמן של הומינינים מוקדמים.
התגובות לאבולוציה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות:
המדע מקבל את עיקרי תורת האבולוציה ואת משמעותה לגבי מוצא האדם.
חלק מהציבור הדתי רשמית דוחה את רעיון האבולוציה ומאמין בבריאה כפי שמתוארת בדת.
ישנם אנשים המקבלים אבולוציה אך טוענים שבאדם נכנס מרכיב רוחני. רעיון זה הועלה גם על ידי אלפרד ראסל וולאס.
פלאואנתרופולוגיה היא מדע. מדע זה בודק איך בני אדם השתנו במשך זמן רב. המילה מסומנת מיוונית. כל חלק בשמה אומר "ישן", "אדם" ו"מחקר".
חוקרים מוצאים ראיות בקברים ובאדמה. הם מוצאים שיניים, גולגולות, עצמות, כלי אבן וצירות על קירות.
קיימת קבוצה גדולה של פרימטים שנקראים הומינואידים. בתוך קבוצה זו יש את השושלת שלנו. המילה "הומינין" מתארת את השבט שלנו. היום רק ההומו סאפיינס, כלומר אנחנו, חי.
לפני מיליוני שנים יצאו יצורים דמויי-אדם מאפריקה. חלקם הגיעו למקומות רחוקים מאוד, כמו אוסטרליה וצפון אמריקה.
בחוקרים יש שמות חשובים: לינאוס שסידר שמות, ודרווין שאמר שיש אבולוציה. כבר במאה ה-19 הראו דמיון בין בני אדם לקופים הגדולים.
לוסי היא שלד מפורסם שגילו באתיופיה. היא הראתה איך יצורים קדומים יכלו ללכת על שתי רגליים. משפחת ליקי גילתה ממצאים חשובים באפריקה. בעת האחרונה גילו מינים חדשים בדרום אפריקה, בקניה ובאתיופיה.
במאה ה-21 גילו עוד מאובנים חשובים. ב-2002 נמצא תינוק מדגם דקיקה. יש גם מינים חדשים שנמצאו במערות בדרום אפריקה.
יש מי שמאמין במדע שמקבל אבולוציה. יש מי שמאמין בסיפור יצירה דתי. ויש גם אנשים שמחברים בין רעיונות רוחניים לאבולוציה.
