"פלוגות הגיוס של בית"ר" היו מסגרות עבודה התנדבותיות של תנועת בית"ר בארץ בשנות ה-30 של המאה ה-20. הבסיס הראשון היה קבוצת "מנורה" שייסדו עולים בפתח־תקווה ב-1926, שפעלה בין היתר בייבוש ביצות בכבארה. אחרי מאורעות תרפ"ט ב-1929 הוקמו קבוצות עבודה ברחובות, ראש־פינה וכפר־סבא.
ההחלטה להקים את הפלוגות התקבלה בכינוס העולמי הראשון של בית"ר בדנציג באפריל 1931. הוחלט לגייס עולים לשנתיים במסגרת שנקראה "צבא עבודה", מסגרת עבודה מאורגנת עם אימון צבאי. שלטון בית"ר מינה הנהגה בפיקוד גרשון שץ, ובמהרה אורגנו מעל 200 צעירים וצעירות בקבוצות בשבע מושבות. ב-1935 הוחלט להרחיב את הגיוס גם לחברי בית"ר בארץ, והשֵם שונה ל'פלוגות הגיוס של בית"ר'.
מספר המגויסים עלה עד כ־800 ב־18 מוקדים, ובסך הכל פעלו כ־40 פלוגות. חלק ניכר מהפעילות היה חקלאות, שמירה, קליטת ומילוט מעפילים (מהגרים שהגיעו בלי אישור), והכשרה צבאית. ברוב היישובים הללו התקיימו גם בסיסים של האצ"ל (ארגון צבאי פורמלי), והפלוגות חיזקו את הביטחון והחיים התרבותיים ביישובי הספר.
זו היתה הפלוגה הגדולה ביותר, וקיבלה את הכינוי "אם הפלוגות". בין אנשיה היה שלמה בן יוסף, שעליו צוינו אירועים משמעותיים בתקופת פעילותה.
הוקמה ב-1937 בגלל הסכנה ליהודים בעיר העתיקה בירושלים. הפלוגה מנהה 24 חברים, מתוכם שש בנות. ביום עבדו בעבודות ושומרים, ובערב עסקו באימונים ושמירה על המתפללים בכותל המערבי. הם התנגדו לאיסור הבריטי על תקיעת שופר ליד הכותל, וביום הכיפורים אחד מהם נהג לתקוע שופר. פיקד עליה רפאל סבן. בקיץ 1938 המשטרה הבריטית סגרה את בית הפלוגה תחת תקנות המצור. ב-2018 נפתח הבית המקורי כמוזיאון ברובע היהודי.
התגוררה במשלט בקילומטר ה-11 מירושלים, ונודעה גם כ'נחלת יצחק'. חבריה אבטחו את התנועה היהודית לעיר ועבדו במחצבה ליד הכפר צובה. המשלט הוכר רשמית כתחנת נוטרים.
עוד פעלו פלוגות במוקדים שונים כמו חיפה, טבריה, מטולה, נהריה, נתניה, פתח־תקווה ורחובות. בסך הכל כ-800 סיימו שירות מלא, וכ-2,500 שרתו תקופות שונות. הפלוגות התפזרו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
פלוגות הגיוס של בית"ר היו קבוצות עזר של בית"ר בשנות ה-30. בית"ר היא תנועה ציונית. הקבוצה הראשונה נקראה "מנורה". היא עזרה בייבוש ביצות בפתח־תקווה בשנת 1926.
לאחר אירועים קשים ב-1929 הוקמו קבוצות עבודה בערים כמו רחובות וראש־פינה. ב-1931 הוחלט לגייס עולים לשנתיים למסגרת שנקראה "צבא עבודה". זה היה ארגון עבודה עם אימונים.
הפלוגות עבדו בחקלאות. הן שמרו על יישובים. הן גם סייעו לעולים שהגיעו בסתר, מעפילים. בכל הארץ פעלו עשרות פלוגות.
זו היתה הפלוגה הגדולה. קראו לה "אם הפלוגות".
הוקמה ב-1937 כדי להגן על מתפללים בכותל המערבי. היו בה 24 חברים. שש מהן היו בנות. הם עבדו ביום והגנו בלילה. הבריטים סגרו את הבית ב-1938. הבית נפתח שוב כמוזיאון ב-2018.
השכנה למשלט בקילומטר ה-11 מירושלים. חבריה שמרו על הדרך לירושלים ועבדו במחצבה ליד צובה.
בסוף מספר אנשים גדל עד כ-800 שסיימו שירות. הרבה אחרים שירתו לזמן קצר. הפלוגות התפזרו בזמן מלחמת העולם השנייה.
תגובות גולשים