פלזמה היא נוזל שקוף בגון צהבהב הזורם בכלי הדם של בעלי חוליות.
היא מהווה כ-55% מנפח הדם, וכמעט תשעים אחוזים ממנה הם מים.
בפלזמה יש חלבונים חשובים, אלבומין, גלובולין ופיברינוגן (חלבון המעורב בקרישה). יש בה גם מלחים כגון סידן, זרחן, נתרן ואשלגן, וחומרים שנמצאים בשיווי משקל עם הרקמות.
היא מכילה את תאי הדם ומאפשרת את תנועתם בכלי הדם.
כשהדם נחשף לאוויר הוא נקרש. נוזל מדגימת דם ללא נוגדי קרישה נקרא נסיוב (סרום), והוא לא מכיל את גורמי הקרישה שהשתמשו בהם ליצירת הקריש.
התפקידים העיקריים של הפלזמה כוללים העברת טסיות דם (המשתתפות בקרישה), תאי דם אדומים שנושאים חמצן, ותאי דם לבנים של מערכת החיסון. בפלזמה יש גם הורמונים, אנזימים, ליפופרוטאינים, חומצות אמינו וסוכרים. היא מעבירה חומרים מזינים לתאי הגוף ועוזרת לסלק פסולת החוצה.
בצנטריפוגה (מכונה שמסתובבת במהירות) מפרידים דם לשכבות: החלק העליון הוא הפלזמה, אחריו שכבה דקה של תאי דם לבנים, ותחתית מלאה בתאי דם אדומים.
לבדיקות דם מבודדים את הפלזמה מהשאר. כדי למנוע קרישה מוסיפים מיד נוגדי קרישה כגון ציטרט או הפרין. לאחר מכן מבצעים הפרדה בין התאים לנוזל בצנטריפוגה, והפלזמה ניתנת להקפאה ולשימור לזמן רב.
במקרים רבים אפשר להשתמש הן בפלזמה והן בנסיוב לבדיקות. נסיוב מועדף כאשר גורמי הקרישה עשויים להטות את התוצאות. בבדיקות אלקטרופורזה, למשל, שימוש בפלזמה עלול להראות "פס" נוסף בג'ל, שאפשר לטעות בו כפאראפרוטאין. לעומת זאת, בדיקות קרישה כמו INR ו-APTT דורשות את כל גורמי הקרישה ולכן אינן יכולות להתבצע על נסיוב.
פלזמה היא נוזל צהבהב שנמצא בדם.
היא מהווה כ-55% מנפח הדם. כמעט 90% ממנה הוא מים.
בפלזמה יש חלבונים חשובים: אלבומין, גלובולין ופיברינוגן.
פיברינוגן עוזר לדם להיקרש ולעצור דימום.
יש בפלזמה גם מלחים וחומרים שהגוף צריך.
היא נושאת תאי דם אדומים שנושאים חמצן.
תאי דם לבנים עוזרים להגן על הגוף. טסיות עוזרות לעצור דימום.
כשדם נקרש, הנוזל שנשאר בדגימה נקרא נסיוב (סרום). נסיוב הוא דם בלי חומרי קרישה.
לפעמים מוסיפים חומרים שמונעים קרישה, כגון ציטרט או הפרין. אחר כך מסובבים את הדגימה במכונה שנקראת צנטריפוגה. המכונה מפרידה את הפלזמה מהתאים. פלזמה אפשר להקפיא לשימוש עתידי. בחלק מהבדיקות משתמשים בנסיוב, אבל בבדיקות של קרישה חייבים את כל חומרי הקרישה.
תגובות גולשים