פנג שווי

פֶנג שווי (בסינית מפושטת: 风水, מסורתית: 風水, משמעות המילים "רוח" ו"מים") היא תורה מיסטית סינית עתיקה שמבקשת ליצור הרמוניה בין מרחב לחיי האנשים.

המטרה המרכזית היא להתאים את העיצוב והסידור לזרימת הצ'י. צ'י זו אנרגייה שנחשבת זורמת במרחב, והשיטה רוצה לשפר את זרימתה כדי להשפיע על בריאות, מערכות יחסים וממון.

הפנג שווי נולד בתוך מסורות דאואיסטיות. הוא התפתח יחד עם אסטרונומיה, רפואה סינית, רוקחות ותורות לחימה. קיסרים וראשי משפחות השתמשו בו כדי להתאים בתים ואתרים לאנרגיות שמקיפות אותם. הפנג שווי רואה את המרחב כחלק ממערכת אנרגטית שמושפעת מזמן ומצורות סביבתיות.

מדידת הפנג שווי נעשית בעזרת מצפן מיוחד הנקרא לואופן (מצפן פנג שווי). יש שתי אסכולות עיקריות: סאן הא, שמתמקד בצורת הסביבה והשפעותיה, וסאן יואן, שמתמקד במדידת אנרגיות ובשינויים לאורך זמן.

הבדיקה בפנג שווי עוסקת באיתור פוטנציאל חיובי ושלילי של אתר. היא משלבת ידע על צורת השטח, כיוונים, זמן, ומפה אסטרולוגית של האדם. כך מנסים להתאים את הבית או המשרד לצרכי האדם.

הפנג שווי מתבסס על עקרונות כמו יין-יאנג (כוחות מנוגדים שמשלימים זה את זה), חמשת היסודות (מים, עץ, אש, אדמה ומתכת), וכן על מערכות סימבוליות כמו מאפייני זודיאק סיני.

גישה קלאסית בפנג שווי מתעסקת גם בסידור רהיטים ובשימוש בסמלים. חלק מכללים אלה קובעים איסורים והנחיות פרקטיות, למשל איסורים מסורתיים מסוימים לגבי מיקום המיטה ביחס לדלת.

יש עדויות עתיקות לשימוש בעקרונות דומים לפנג שווי כבר באזורי יישוב בבאנפו ובכפר יאנגשאו. בממצאים בני אלפי שנים ניכרת העדפה לכיווני בנייה מסוימים, ובניית קברים בציר צפון, דרום. מדריכים עתיקים למלאכה מזכירים כללים אלה.

המנהגים הגיעו לארצות הברית במאה ה-19 עם מהגרים סיניים. באמצע המאה ה-20, בתקופת מהפכת התרבות, השיטה נאסרה בסין ורבים ממומחיה הושתו עליהם צעדים קשים וספרים נשרפו. כיום הפנג שווי נפוץ בכפרים בסין, ובמקומות כמו טאיוואן, מלזיה, סינגפור והונג קונג. תיאורים היסטוריים ותרבותיים של השיטה נלמדים באוניברסיטאות בסין.

מהנדסים ואדריכלים בעולם לפעמים כוללים עקרונות פנג שווי בתוכניותם, או מדווחים שהם פועלים על פי אלה.

מספר אגדות אורבניות מדברות על בניינים שבהם שומרים או מפרים כללי פנג שווי. דוגמה מפורסמת היא בניין בנק סין בהונג קונג, שעיצבו אותו בצורת "סכין". אגדות נוספות טוענות שמומחי פנג שווי הוזמנו לפרויקטים גדולים, כמו פארק שעשועים, כדי לשנות כיוונים ולבצע טקסים.

עקרונות הפנג שווי כוללים התייחסות לכיוונים, לצורת הנוף ולמיקום רהיטים וסמלים. המטרה היא לאזן כוחות ולמנוע חסימות באנרגיה.

הרעיון המרכזי הוא השגת איזון בין הכוחות השונים במרחב, כדי לתמוך בתפקוד היומיומי ובבריאות.

אחד המאפיינים שמזיקים לפי הפנג שווי הוא אי-סדר ועומס, כי הם חוסמים את זרימת הצ'י.

הפנג שווי מופיע בסיפורים, בעיצובים ובדיון הציבורי במדינות רבות. לעיתים הוא מהווה נושא של וויכוח בין מסורת למדע.

פנג שווי (בסינית: 风水/風水) פירושו "רוח ומים". זו דרך ישנה מסין.

מטרת הפנג שווי היא לסדר מקום כך שהצ'י יזרים טוב. צ'י זו אנרגיה, כוח דמוי רוח שנאמר שנמצא במרחב.

פנג שווי התחיל מסין יחד עם רפואה ואדריכלות. קיסרים ובונים רצו שהבתים יתאימו לטבע ולכוכבים.

יש כלי מיוחד לפנג שווי שנקרא לואופן. זה מצפן מיוחד למדידת כיוונים.

יש שתי שיטות עיקריות: אחת מסתכלת על הצורה של המקום, והשנייה בוחנת שינויים בזמן.

באתרים עתיקים מצאו בתים וקברים שנבנו בצפון, דרום. זה תאם חוקים דומים לפנג שווי.

במאה ה-19 הגיעו רעיונות הפנג שווי לאמריקה עם מהגרים סיניים. באמצע המאה ה-20 השיטה נאסרה לזמן מה בסין. היום פנג שווי נפוץ באזורים כמו טאיוואן, הונג קונג ומלזיה.

מהנדסים ואדריכלים לפעמים לוקחים בחשבון עקרונות פנג שווי בעיצובים.

יש סיפורים על בניינים שבהם עיצובים גרמו "לבעיות" לפי הפנג שווי. למשל בניין שנראה כמו סכין והיו שמדברים על ההשפעה שלו. אנשים גם מזמינים מומחי פנג שווי לפרויקטים גדולים.

פנג שווי עוסק בכיוונים, בצורת הנוף ובמיקום רהיטים. המטרה היא לסדר כדי לא להפריע לזרימת הצ'י.

הכוונה היא ליצור איזון בין הדברים במקום.

שמתקשים לזוז וחפצים מפוזרים יכולים "לחסום" את הצ'י.

פנג שווי מופיע בסיפורים ובעיצובים ברחבי העולם.