פנול

פנול (Phenol) היא תרכובת אורגנית ארומטית. נוסחתה היא C6H5OH. "ארומטית" כאן פירושו שיש לה טבעת בנזן, מעגל של שישה אטומי פחמן, שעליה קשורה קבוצת הידרוקסיל (-OH), שהיא אטום חמצן ומימן. לפנול יש תפקיד חשוב בקבוצות כימיות רבות. כשמדברים בפשטות על "פנול" מתכוונים גם לתרכובות שמבוססות על מבנה זה. פוליפנולים הם תרכובות שמכילות כמה יחידות פנול.

במבנה של פנול אפשר לקשור קבוצה אחרת במקומות שונים על הטבעת. מיקום זה משנה את התכונות, כמו חומציות. אם הקבוצה צמודה להידרוקסיל אומרים "אורתו". אם יש פחמן אחד ביניהם קוראים "מטא". אם היא מול ההידרוקסיל קוראים "פארא".

הפנול הושב לראשונה ב-1834 על ידי Friedlieb Ferdinand Runge, שחילץ אותו בצורה לא טהורה ממזון פחם (coal tar). הוא קרא לו Karbolsäure, כלומר "חומצת שמן פחם", ומכאן השם האנגלי הקלאסי carbolic acid. כימאי צרפתי הפיק פנול טהור ב-1841. ב-1836 הוא טבע את המונח phéne (מיוונית: "אני מאיר") לקבוצת הבנזן, והשם "פנול" נקבע ב-1843 והפך לשם הכימי המקובל. בתחילת הדרך לא תמיד הבחינו בין פנול לקריוזוט (creosote), תערובת שממנה הופק פנול ולפעמים שימשה לשימור עץ.

בתקופת אמצע המאה ה-19 הרופאים לא תמיד ניקו ידיים או כלים. ג'וזף ליסטר קרא את מחקרי לואי פסטר על חיידקים, והחל להשתמש בפנול כחומר לחיטוי. בשנות ה-60 של המאה ה-19 הוא בחן ריסוס ותמיסות פנול על כלים, פצעים ותחבושות. ב-1865 מרח ליסטר פיסת מוך טבולה בפנול על פצע של ילד בן שבע, והפצע לא זיהם. בין מרץ ליולי 1867 פרסם סדרת שישה מאמרים ב-The Lancet. ליסטר הורה לרופאים לשטוף ידיים, ללבוש כפפות ולחטא כלים בתמיסת פנול בריכוז של כ-5%. השימוש שלו הוריד מאוד תחלואות וזיהומים, ולכן מכנים אותו לעתים "אבי הניתוח המודרני".

פנול רעיל למערכת העצבים המרכזית. במינונים גבוהים הוא עלול לגרום לקריסה פתאומית ולאובדן הכרה. בגרמניה הנאצית השתמשו בזריקות פנול, בין היתר בתוכנית T4 (אותנסיה) ובהשפלה ובהריגת אנשים במחנות בזמן מלחמת העולם השנייה. כמות של כמה גרמים יכולה להספיק כדי לגרום למוות.

פנול ממסוכן ונקשר לפגיעה במערכת העצבים. הוא עלול לגרום להיחלשות, איבוד הכרה ותוצאות קטלניות במינונים גבוהים.

פנול הוא חומר כימי שבנוי מטבעת של פחמנים. "טבעת בנזן" היא מעגל של שישה פחמנים. על הטבעת יש גם קבוצת הידרוקסיל, שהיא אטום חמצן ומימן.

פנול נמצא בכמה חומרים חשובים. לפעמים קוראים לתרכובות שמבוססות עליו "פוליפנולים". אם קושרים דברים למקומות שונים על הטבעת, קוראים לזה אורתו, מטא או פארא. אלה שמות למיקומים שונים על הטבעת.

ב-1834 גילה הכימאי Runge את הפנול במזון פחם (חומר שמופק מפחם). קראו לו אז Karbolsäure, שמשמעותה "חומצת שמן פחם". כימאי צרפתי הפיק פנול טהור ב-1841. פעם הבלבלו בין פנול לקריאוזוט, תערובת ששימשה לשימור עץ.

המנתח ג'וזף ליסטר קרא על חיידקים והחל להשתמש בפנול כדי לנקות פצעים. הוא שטף בידיים, ניקה כלים וריסס חדרי ניתוח. ב-1865 טיפל בילד שפצעיו החלימו ללא זיהום. ב-1867 פרסם את ממצאיו. השימוש בפנול הוריד הרבה זיהומים בניתוחים.

פנול מסוכן. הוא יכול לפגוע קשה באנשים. בזמן מלחמת העולם השנייה, אנשים רעים קישרו אותו לשימוש לפגיעה בבני אדם.

פנול מסוכן לבריאות. בכמויות גדולות הוא עלול לגרום לאיבוד הכרה ואפילו למוות.