פניה ברגשטיין

פניה ברגשטיין (11 באפריל 1908, 18 בספטמבר 1950) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית מאוחרת, חברת קיבוץ גבת.

פניה נולדה בשצ'וצ'ין שבאימפריה הרוסית (כיום בתחום בלארוס). אביה היה מורה בעברית, וזה הסב לה ידיעות בשפה ובספרות. המשפחה נדדה בין עיירות שונות, ולמדה בבתי ספר ברוסיה ובסומי. אחרי מהפכת אוקטובר נאסרה הוראת העברית, והם עברו לאוגוסטוב בפולין. בעודה בת תיכון הצטרפה לתנועת "החלוץ הצעיר", תנועת נוער ציונית שפיתחה הכשרות חקלאיות ורעיוניות. בגיל 18 השתתפה בסמינריון של התנועה בוורשה ובהכשרה בצ'רלונה, ושם אובחנה מחלת לב שממנה סבלה שאר חייה.

החלה לפרסם שירים ורשימות בעיתוני התנועה. שירה הראשון שהתפרסם נקרא "חלומי" ופורסם בעיתון "היום" תחת שם העט "בת אור".

ב-1930 עלתה לארץ עם אהרן ישראלי (ויינר), וסיימה להתיישב בקיבוץ גבת. להם נולד בן יחיד, גרשון. מחלת הלב התגברה עם השנים. בקיבוץ עבדה בעונות בציר הענבים, הייתה מדריכת נוער, ערכה את יומן המשק, ניהלה חוג ספרות ונבחרה כנציגה לוועידות הקיבוץ המאוחד וההסתדרות. בהמשך עבדה כתופרת במתפרת הקיבוץ, אך בחמש שנות חייה האחרונות נותרה רוב הזמן רתוקה למיטה, וחלק מהזמן שהתה בבית החולים העמק בעפולה. נפטרה בבית החולים בשנת 1950 והובאה לקבר בקיבוץ גבת. בנה היחיד נהרג במלחמת ששת הימים.

ברגשטיין כתבה בעיקר שירי ילדים. שיריה נכתבו מנקודת מבט של הילדים, ועוסקים בחיי היומיום בקיבוץ, בטבע ובחיות. שירה הראשון לילדים, "ילדים קטנים בגבת", התפרסם ב-1932 בעיתון "דבר לילדים". ב-1945 יצא ספרה המפורסם "בוא אלי פרפר נחמד" באיורי אילזה קנטור, והפך לקלאסיקה.

שיר-ערש מפורסם שלה, "שיר-ערש לתרזה", הוא תרגום עברי לשיר האנגלי Wee Willie Winkie, שנכתב על ידי ויליאם מילר ב-1841. חלק מספריה וגליונותיה יצאו לאור אחרי מותה. בנוסף לפרוזה ולשירי הילדים, היא כתבה גם לקהל המבוגר בקבצים כמו "בציר", "אסיף" ו"עבים חולפות". שירים מסוימים הולחנו, כמו "עוד שדי פורח" בידי דוד זהבי.

ארכיון אישי שלה נמצא במכון גנזים בבית אריאלה בתל אביב. כיום מוענק פרס על שמה לכותבי ספרות ילדים.

פניה ברגשטיין נולדה ב-1908 ונפטרה ב-1950. היא הייתה סופרת ומשוררת שחיה בקיבוץ גבת.

אביה לימד אותה עברית. המשפחה עברה בין ערים ברוסיה ובפולין. כילדה הצטרפה לתנועת נוער בשם "החלוץ הצעיר". בגיל 18 גילתה שהיא חולה בלב. היא עלתה לארץ ב-1930 עם אהרן ישראלי והם גרו בקיבוץ. להם נולד בן אחד, גרשון. המחלה אילצה אותה לעבוד פחות ולעתים להישאר במיטה. היא נפטרה בבית החולים והובאה לקבר בקיבוץ.

פניה כתבה בעיקר שירים לילדים. השירים מספרים על ילדים, על החיים בקיבוץ, על חיות ועל הטבע. שירה לילדים הראשון פורסם ב-1932. הספר המפורסם שלה הוא "בוא אלי פרפר נחמד" (1945). זהו ספר עם ציורים שעד היום נחשב קלאסי. שיר ערש שלה הוא תרגום לשיר אנגלי ישן בשם Wee Willie Winkie.

לאחר מותה הודפסו עוד ספרים שלה. יש פרס על שמה לכותבי ספרי ילדים. הארכיון האישי שלה שמור במכון גנזים בבית אריאלה.