"פנצ'ו" (Pentcho) הייתה אוניית מעפילים שהפליגה ב-1940 במסגרת עליית אף על פי. זו הייתה אונייה קטנה בת 279 טון, שנבנתה בסביבות 1895 ושמה המקורי היה "סטפנו". היא נרכשה על ידי הצה"ר לאחר שהייתה ישנה ורעועה.
האונייה יצאה ב-18 במאי 1940 מנמל ברטיסלאבה שבסלובקיה עם כ-500 נוסעים. הנוסעים כללו כ-300 אנשי בית"ר (תנועת נוער ולהבי כוח פוליטי), כ-100 פליטים יהודים שאמרו שהם מממנים את המסע, ועוד כ-100 שנוספו בדרך. הם הפליגו ברוב הזמן בדנובה ונשאו דרכונים של פאראגוואי כדי לעקוף מגבלות.
במהלך השיט נתקלו בקשיים: מדינות לאורך הדנובה סירבו לעזור, וזמני אספקת מזון ודלק היו מוגבלים. קהילות יהודיות וארגון הג'וינט תרמו חלק מהאספקה. ב-21 בספטמבר הפליגה האונייה אל הים השחור כדי לנסות להגיע לים התיכון.
הספינה עגנה בסאמוס ולא הצליחה לקבל דלק, ואז הפליגה לפיראוס. הייתה בעיה חמורה במי שתייה; שחלק מהמי התהפכו עם מי ים בדוד הקיטור והדוד התפוצץ.
ב-9 באוקטובר נסחפה הספינה ונקרעה על הסלעים שליד האי כמילי שבים האגאי. כ-500 נוסעים ניצלו והחזיקו מעמד כעשרה ימים על האי הבודד. הם מצאו נקיק עם מי גשם, הדליקו מדורות וסימנו SOS על סדינים.
ביום השלישי שלחו חמשה נערים בסירה לבקש עזרה. סירתם נטרפה; הם ניצלו וטופלו בבית חולים באלכסנדריה. לאחר כמה ימים טס מטוס איטלקי וגילה את האי. כוחות מאי רודוס שלחו שתי אוניות איטלקיות וחילצו את הניצולים.
הניצולים הועברו למחסן אוהלים ולקסרקטין צבאי ברודוס. לאחר מכן הועברו למחנה המעצר פרמונטי די טרזיה בדרום איטליה. למרות ששלטונות איטליה ידעו שהם יהודים, הם לא נשלחו למחנות ההשמדה. באוקטובר 1943 נכבש המחנה על ידי כוחות בעלות הברית, ובאפריל 1944 סידר משה שרת את עלייתם לארץ. לאחר ארבע שנים מתחילת המסע, קיבלו הנוסעים אישורי עלייה ועלו לארץ ישראל.
במהלך השהות ברודוס מתו 12 נוסעים: עשרה ממחלות ושניים טבעו בניסיון לברוח. הם הובאו לקבורה בבית הקברות היהודי ברודוס.
אחד מעולי הספינה, צעיר יהודי מגרמניה בשם בן צבי קלישר, כתב ספר בשם "בדרך לארץ ישראל" (1945), שבנוי על יומנו האישי וכולל תיאורים ותמונות מהספינה ומהאי כמילי. יהושע הלוי, מארגן השיירה ומפקד האונייה, כתב גם הוא ספר בשם "הביתה! ארבע שנים בדרך לציון" המתאר את המסע.
ב-2008 הוקמה אנדרטה לזכר מעפילי "פנצ'ו" בנתניה. האנדרטה מציגה ספינה מתנגשת בסלע וכרוכה בשמות המעפילים. בשנת 2020 יצא רומן היסטורי-בדיוני של תמי שם טוב, שבו האונייה "פנצ'ו" מופיעה בסיפור על ילד שעולה לארץ.
"פנצ'ו" הייתה ספינה שהביאה יהודים לנסיון להגיע לארץ ישראל בשנת 1940. הספינה נבנתה סביב 1895 ושמה המקורי היה "סטפנו".
הספינה יצאה ב-18 במאי 1940 עם כ-500 אנשים. חלק גדול היו בני בית"ר (תנועת נוער) וחלק אחרים היו פליטים. הנוסעים נשאו דרכונים של פאראגוואי (מסמכים שדומים לדרכון).
הם שטו הרבה על נתיב הדנובה. היו בעיות עם מזון ודלק. קהילות יהודיות עזרו להם במזון.
ב-9 באוקטובר הספינה התנגשה בסלעים ליד אי קטן בשם כמילי בים האגאי. כל האנשים יצאו אל החוף והם שרדו כעשרה ימים על האי. הם מצאו קצת מי גשם, הדליקו מדורות וכתבו SOS על סדינים כדי לבקש עזרה.
מטוס איטלקי גילה אותם. משם הובאו לרודוס, ולאחר מכן למחנה בדרום איטליה. בשנת 1944 סודרו להם אישורי עלייה והם עלו לארץ ישראל.
שנים עשר אנשים מן הנוסעים מתו בזמן השהות ברודוס. הם קבורים בבית הקברות היהודי ברודוס.
ספרים נכתבו על המסע. בשנת 2008 הוקמה אנדרטה לזכר המעפילים בנתניה. בשנת 2020 יצא רומן שבו מופיעה הספינה "פנצ'ו".
תגובות גולשים