פסיכה (בלטינית: Psyche) היא דמות במיתולוגיה הרומית, שמופיעה בעיקר ב"חמור הזהב" של לוקיוס אפוליוס. לפי הסיפור, פסיכה הייתה הצעירה והיפה מבין שלוש אחיותיה. יופיה עורר קנאה אצל ונוס, אלת האהבה, עד שהאחרים קראו לה "ונוס החדשה".
הוריה של פסיכה שאלו אורקל, נביא שמגלה עתידות, מה לעשות. האורקל אמר להשאיר אותה על ראש צוק, כי נגזר עליה להינשא למפלצת. ונוס שלחה את בנה קופידון (אמור), במטרה לגרום לה להתאהב באיש הכי מכוער. קופידון, במקום זאת, ראה אותה והתאהב בה בעצמו.
קופידון לקח את פסיכה לארמונו והכניס אותה לחיים מפוארים עם משרתים בלתי נראים (רוחות או אלים משרתים). הוא אסר עליה להסתכל עליו, והמפגש ביניהם היה רק בלילה. איפיונים אלה חיזקו את אהבתה, והיא צייתה לאיסור.
כשאחיותיה באו לבקר, קנאתן הובילה אותן לשכנע את פסיכה שרעתה לאכול תינוקות. הן הוצעו לה להרוג אותו בלילה. פסיכה הדליקה עששית כדי לבדוק והבחינה שקופידון אינו מפלצת, אלא גבר יפה עם כנפיים. שעוות הנר פגעה בכנפיו, והוא נמלט פצוע והלך לאמו ונוס.
ונוס נזפה וניסתה לפגוע בפסיכה. היא דרשה ממנה לעבור סדרת מבחנים קשים. פסיכה עברה חלק מהם עם עזרה אלוהית וחמלה אנושית, אך בכמה מבחנים נפלה ונשפלה עד שאיבדה את ההכרה. בסופו של דבר קופידון הציל אותה. לשניהם נולדה בת בשם עונג (Hedone).
פסיכה נקמה באחיותיה: כל אחת מהן ירדה למותה בדרך לארמון. הסיפור מסתיים בנישואיהם של קופידון ופסיכה ועלייתה של פסיכה למשכן האלים.
השם של הגיבורים מסמן רעיונות מרכזיים: אמור (אהבה) ופסיכה (נפש). הסיפור עוסק במשמעות המבט באהבה, במחיר הסקרנות ובכוח האהבה, שיכול להוריד אדם לשפל ובו־בזמן להעלותו אל רמות אלוהיות.
פסיכה הייתה נערה מאוד יפה. כולם העריצו את יופיה. האמה של ונוס, אלת האהבה, קנאה בה.
הוריה שאלו אורקל. אורקל הוא נביא שאומר מה יקרה. הוא אמר להשאיר אותה על ראש צוק.
ונוס שלחה את קופידון, בנה, לגרום לה להתאהב בגבר מכוער. קופידון ראה את פסיכה והתאהב בה בעצמו.
הוא לקח אותה לארמון מלא זהב ואבנים יקרות. קופידון אמר שלא תסתכל עליו. הם נפגשו רק בלילה.
אחיותיה של פסיכה קנאו. הן שכנעו אותה להדליק עששית בלילה ולראות את בעלה. פסיכה ראתה שהוא יפה, ושעוות הנר פגעה בכנפיו. קופידון ברח אל אמו ונוס.
ונוס כעסה ונתנה לפסיכה מבחנים קשים. פסיכה הצליחה בעזרת עזרה מדודים. בסוף קופידון הציל אותה. נולדה להם בת, ועונָג, שמו "עונג".
הסיפור נגמר בנישואים של קופידון ופסיכה ובעלייתה של פסיכה למשכן האלים.
השם קופידון קשור לאהבה. השם פסיכה קשור לנפש. הסיפור מדבר על מבט, סקרנות וכוח האהבה.
תגובות גולשים