פסיכואנליזה

פְּסִיכוֹאָנָלִיזָה היא שיטה שאיתה מנסים להבין רגשות ומחשבות. היא הומצאה על ידי זיגמונד פרויד.

פרויד היה רופא. הוא גילה שאנשים זוכרים דברים לא נכונים או מסתירים רגשות. הוא הבין שאם מדברים הרבה, אפשר לגלות למה מרגישים רע. מקרה מפורסם הוא המטופלת שהכינו לה את הכינוי "אנה או".

פרויד אמר שלמשהו שנקרא לא-מודע (דברים שאנו לא יודעים עליהם) יש השפעה. הוא דיבר על דחפים טבעיים כמו רצון לאהבה ולחיבוק, ועל דרך שבה הנפש מנסה להגן על עצמה.

פרויד חשב שילדים עוברים שלבים שבהם האנרגיה שלהם מרוכזת במקום מסוים. הוא קרא לאנרגיה הזו "ליבידו" (אנרגיה מינית). תיאוריה זו לא הוכחה בוודאות.

זו רעיון שבו ילד מרגיש משיכה לאמא וקנאה באבא. השם לקוח מסיפור מרתק מהמיתולוגיה. גם רעיון זה שנוי במחלוקת.

פרויד דיבר על שני דחפים: ארוס (דחף החיים, קרבה ואהבה) ותנטוס (דחף ההרס). לפעמים דחפים אלה נהיים לא ברורים ומסתתרים ב"לא-מודע".

פרויד חילק את הנפש ל־3 חלקים: איד (הדחפים), אגו (המתווך), וסופר־אגו (המצפון). האגו מנסה לאזן ביניהם.

בפגישות המטופל מדבר חופשי. לפעמים הוא שוכב על ספה. המטפל מקשיב ועוזר לפרש חלומות ומחשבות. הטיפול יכול להיות ארוך ויקר.

יש מחקרים שמראים שהשיטה עובדת. יש גם מחקרים שמראים שהיא פחות טובה בטיפולים לילדים ביחס לשיטות אחרות. חלק מהמדענים אומרים שקשה לבדוק את הרעיונות הללו בצורה ברורה.

בסך הכל, הפסיכואנליזה נתנה רעיונות חשובים על רגשות ונפש. היא השפיעה על ספרות, אמנות ודרכי טיפול חדשות.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!