פְּסִיכוֹאָנָלִיזָה היא גישה תאורטית ושיטת טיפול שהגתה זיגמונד פרויד בסוף המאה ה-19. ההנחה המרכזית היא שחלק גדול מההתנהגות האנושית נקבע על ידי תכנים לא-מודעים (מחשבות ורגשות שאנחנו לא מודעים להם). לכן מטרת הטיפול היא לחשוף דחפים מודחקים, קונפליקטים פנימיים וטראומות בילדות.
פרויד, רופא במקצועו, פיתח שיטות כמו אסוציאציות חופשיות (להגיד כל מה שעולה בראש) ופירוש חלומות (להבין משמעויות נסתרות בחלום). מקרה מפורסם היה המטופלת "אנה או" (ברטה פפנהיים), שעזר לעצב את שיטת הדיבור. פרויד הרחיב את התאוריה אחר כך, ותיאר שני כוחות בסיסיים בנפש: ארוס (כוח המין והרצון להתאחד) ותנטוס (כוח התוקפנות וההרס). חברתיות דורשת עידון (סובלימציה) של כוחות אלה בפעילויות מקובלות כמו אמנות וספורט.
הפסיכואנליזה כוללת רעיונות מרכזיים: מיניות בילדות (האנרגיה המינית, ליבידו), תסביך אדיפוס (משיכה לילד לאמא וקנאה באבא), תאוריית הדחפים (ארוס ותנטוס), עקרון העונג מול עקרון המציאות, המודל הסטרוקטורלי של הנפש (איד, הדחפים; אגו, התיווך; סופר־אגו, המצפון) וחשיבות החרדה ומנגנוני ההגנה (כמו הדחקה ועידון).
לפי המודל הפסיכוסקסואלי פרויד תיאר שלבי התפתחות שבהם מרוכזת ליבידו באזורים שונים בגוף. אם בשלב מסוים נתקעים (קבעון), זה עלול להשפיע על האישיות הבוגרת. מודל זה שנוי במחלוקת ואין לו ביסוס מדעי מוצק.
תסביך אדיפוס מתאר את משיכת הילד אל ההורה מהמין השני ואת הקנאה בהורה מהמין שלו. המושג לקוח מהמיתולוגיה, אך גם אותו קשה לאמת מדעית.
פרויד הדגיש שני דחפים מרכזיים, ארוס (חיים, מין) ותנטוס (מוות, תוקפנות). דחפים אלו מדוכאים לעתים ונדחפים לתת־המודע, אך הם עלולים "לזלוג" ולהשפיע על התנהגות.
עקרון העונג שואף להנאה מיידית. עם ההתבגרות מתפתח גם עקרון המציאות, שמאפשר לדחות סיפוקים לטובת התאמה לחיים חברתיים. המתח ביניהם יוצר קונפליקטים פנימיים.
איד (Id) הוא מקור הדחפים, אגו (Ego) מווסת בין הדחפים לבין המציאות, וסופר־אגו (Superego) מייצג את המצפון והנורמות. ה'אגו' משתמש במנגנוני הגנה (כמו הדחקה) כדי להגן על המודעות. הגנה מופרזת או פשרות כועסות יכולות לגרום למצוקה נפשית ולנוירוזות.
מנגנוני הגנה מסייעים להתמודד עם קונפליקטים פנימיים. דוגמה היא סובלימציה, הפיכת דחף בלתי מקובל לפעילות חברתית מקובלת, למשל כתיבה או אומנות.
בטיפול פסיכואנליטי המטופל מדבר בחופשיות, לעיתים שוכב על ספה והמטפל שואל ומפרש. המפגשים תכופים ויכולים להימשך שנים רבות. המטרה היא להביא תובנה על הלא-מודע ולשפר תפקוד רגשי. הטיפול דורש משאבים רבים, ולכן בשנים האחרונות התפתחו חלופות קצרות וזולות יותר.
מחקרים הראו תוצאות מעורבות. סינתזה מ־2017 מצאה שטיפול פסיכודינמי יכול להיות שקול לטיפולים אחרים בצמצום תסמינים. עם זאת, מטא־אנליזות אחרות מצאו שהשיטות הקוגניטיביות-התנהגותיות וטיפולים בינאישיים מתאימים יותר לחלק מההפרעות, ובפרט בקרב ילדים ונוער.
מחקר התחום קשה כי הלא-מודע קשה למדידה. הפסיכואנליזה התפתחה בעיקר מתיאורי מקרה ולא תמיד ניתנת לניסוי אמפירי. מבקרים בולטים כמו קרל פופר ופרדריק סקינר טענו שהיא אינה מדע מדויקת, וכינו חלק מהטענות פסאודו־מדע. טענות נוספות הן גמישות מושגית, בעיות בהוכחות להדחקה, וסכנה בשחזור זיכרונות באמצעות היפנוזה. מצד שני, תומכים מציינים שהגישה תרמה רעיונות להשערות שניתנות לבדיקה ושכללה שיטות טיפול חדשות.
פְּסִיכוֹאָנָלִיזָה היא שיטה שאיתה מנסים להבין רגשות ומחשבות. היא הומצאה על ידי זיגמונד פרויד.
פרויד היה רופא. הוא גילה שאנשים זוכרים דברים לא נכונים או מסתירים רגשות. הוא הבין שאם מדברים הרבה, אפשר לגלות למה מרגישים רע. מקרה מפורסם הוא המטופלת שהכינו לה את הכינוי "אנה או".
פרויד אמר שלמשהו שנקרא לא-מודע (דברים שאנו לא יודעים עליהם) יש השפעה. הוא דיבר על דחפים טבעיים כמו רצון לאהבה ולחיבוק, ועל דרך שבה הנפש מנסה להגן על עצמה.
פרויד חשב שילדים עוברים שלבים שבהם האנרגיה שלהם מרוכזת במקום מסוים. הוא קרא לאנרגיה הזו "ליבידו" (אנרגיה מינית). תיאוריה זו לא הוכחה בוודאות.
זו רעיון שבו ילד מרגיש משיכה לאמא וקנאה באבא. השם לקוח מסיפור מרתק מהמיתולוגיה. גם רעיון זה שנוי במחלוקת.
פרויד דיבר על שני דחפים: ארוס (דחף החיים, קרבה ואהבה) ותנטוס (דחף ההרס). לפעמים דחפים אלה נהיים לא ברורים ומסתתרים ב"לא-מודע".
פרויד חילק את הנפש ל־3 חלקים: איד (הדחפים), אגו (המתווך), וסופר־אגו (המצפון). האגו מנסה לאזן ביניהם.
בפגישות המטופל מדבר חופשי. לפעמים הוא שוכב על ספה. המטפל מקשיב ועוזר לפרש חלומות ומחשבות. הטיפול יכול להיות ארוך ויקר.
יש מחקרים שמראים שהשיטה עובדת. יש גם מחקרים שמראים שהיא פחות טובה בטיפולים לילדים ביחס לשיטות אחרות. חלק מהמדענים אומרים שקשה לבדוק את הרעיונות הללו בצורה ברורה.
בסך הכל, הפסיכואנליזה נתנה רעיונות חשובים על רגשות ונפש. היא השפיעה על ספרות, אמנות ודרכי טיפול חדשות.
תגובות גולשים