פסיפס תמונות

פסיפס תמונות הוא תמונה גדולה המורכבת מהרבה תמונות קטנות. תמונת המקור נחלקת למשבצות מלבניות, וכל משבצת מוחלפת בתמונה שלמה המותאמת לצבע ולצורה של אותה משבצת. התוצאה הייחודית היא שממרחק נראית התמונה הראשית, ואילו במבט מקרוב נגלות מאות התמונות הקטנות המרכיבות אותה.

שורשיה של השיטה קשורים למיקרוגרפיה (כתיבה זעירה), אומנות יהודית מהמאה ה-9 שבה השתמשו בקווים ובאותיות קטנטנות כדי "לצייר" דוגמאות. בשנות ה-70 של המאה ה-20, בעידן המחשב, התפתחה אמנות ASCII, יצירת תמונות מצירוף אותיות ומספרים במחשב. שתי השיטות האלה השפיעו על ההיווצרות של פסיפס התמונות המודרני.

תהליך ההפקה כולל חלוקה לריבועים או מלבנים, בחירת מאגר תמונות מקוריות, והתאמה של כל תמונה קטנה לצבעי ולגווני המשבצת. לעיתים מגדירים כלל שלא לאפשר שימוש חוזר בתמונה מסוימת בקרבה מסוימת, כדי למנוע חזרתיות במראה הכללי.

יש דוגמאות בולטות: פסיפס של מוסטפא כמאל אטאטורק. ציור של סלבדור דאלי משנת 1976 נחשב לאחד הראשונים ליישם פסיפס תמונות; במבט ממרחק כ-40 מטרים נראית בו בבירור דמותו של אברהם לינקולן.

פסיפס תמונות הוא תמונה גדולה העשויה מהרבה תמונות קטנות. את התמונה הגדולה חותכים למשבצות. כל משבצת מוחלפת בתמונה קטנה אחרת. מרחוק נראה תמונה אחת. מקרוב רואים את כל התמונות הקטנות.

מיקרוגרפיה (כתיבה זעירה) היא כתיבה קטנה מאוד שהתחילה לפני מאות שנים. בשנות ה-70 המחשב עזר לאנשים ליצור תמונות מאותיות. זה נקרא אמנות ASCII.

מכינים פסיפס על ידי חיתוך התמונה, בחירת תמונות קטנות והחלפת כל משבצת. לפעמים אסור להשתמש באותה תמונה קרוב מדי פעמיים.

יש פסיפס של אטאטורק. בשנת 1976 סלבדור דאלי השתמש בשיטה. מרחוק אפשר לראות דמות של אברהם לינקולן.