פעולה ישירה

פעולה ישירה היא צורת אקטיביזם פוליטי שמנסה לשנות מצב שנראה כלא צודק באופן ישיר ומיידי.
היא כוללת פעולות כמו שביתה, חרם כלכלי או חברתי, התבצרות במקום עבודה, ישיבת מחאה על עץ (ישיבה על עץ), חסימת דרכים, סבוטז' (הפרעה או השחתת ציוד), סקווטינג (התמקמות בשטח נטוש) וגם אמצעים קהילתיים כמו הקמת מרכזים או גינון מחתרתי. לעיתים פעולה ישירה היא צורת אי-ציות אזרחי, סירוב לציית לחוק מסוים, ובמקרים מסוימים יכולה להפר את החוק.
פעולות ישירות התקיימו לאורך ההיסטוריה, אך התאוריה שלהן צמחה במאבקי עובדים. ויליאם מלור כתב ב-1920 על פעולה ישירה כאמצעי של עובדים ושל מעסיקים להשפיע כלכלית. בהמשך, מנהיגים כמו מהטמה גאנדי (שדגל בסאטיאגרהא, כוח האמת, דחיפה לשינוי ללא אלימות) ומרטין לותר קינג השפיעו על הרחבת השימוש בפעולה ישירה הלא-אלימה.
במאה ה-20 ובשנות ה-80 נעשה בה שימוש בתנועות כמו פעילי פירוק נשק גרעיני, שכללו פריצות, התבצרויות וחסימות. ב-1999 פעולות נגד גלובליזציה הובילו לסגירת כינוס ארגון הסחר העולמי באמצעות חסימות ופגיעה ברכוש. בשנת 2003 סן פרנסיסקו נרשמה הפגנה גדולה נגד מלחמת עיראק, שבה השתתפו עשרות אלפי אנשים ונעצרו מאות־אלפים במספר ערים.
יש גם דוגמאות בודדות, כמו מקרה שבו אדם אחד מנע החזרת פליט על ידי סירוב לשבת במטוס, וכך גרם לשחרורו לאחר עיכוב.
ארגונים שונים ממשיכים להשתמש בטקטיקות אלו; בחלק מהמקרים רשויות שוקלות להגדיר חלק מהקבוצות כארגוני טרור.
פעולה ישירה לא-אלימה נמנעת משימוש באלימות כלפי אנשים או בעלי-חיים. רעיונות של גאנדי וקינג שימשו השראה למאמינים בשיטה הזו. לפי קינג, המטרה היא ליצור מתח חברתי שמחייב פתיחה במשא ומתן לגבי הנושא.
יש ויכוח בין תומכי פעולה ישירה לגבי האם נזק לרכוש נחשב לאלימות. קבוצות כמו החזית לשחרור כדור הארץ או פעילי זכויות בעלי חיים משתמשות בסבוטז' והשחתת רכוש. תומכיהם טוענים שאלימות היא פגיעה באנשים או בבעלי-חיים, ושלעתים הרכוש המושחת קשור בפעולות אלימות או נצלן.
בישראל חלה עלייה בשימוש בפעולה ישירה לא-אלימה, אצל קבוצות שמאל, ימין ואף במרכז הציבורי. סטודנטים חסמו כבישים בזמן שביתה ב-2007. שימוש ראשון נרחב שלא הוכרז נעשה על ידי מתיישבים שפעולותיהם תרמו להכשרת יישובים.
בצד השמאל פעלו קבוצות כמו "אנרכיסטים נגד הגדר" וארגוני סביבה וזכויות בעלי חיים. מאבק נגד כביש חוצה ישראל כלל שיבושי עבודות בנייה. ב-2005 נרשמה שימוש בטקטיקה זו במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, כאשר פעילים חסמו דרכים והתבצרו.
מחקרים משווים מצביעים על יעילות מסוימת של השיטה, ולעתים עלייה במחאה לצד ירידה בהשתתפות הממוסדת.
פעולה ישירה חשובה בתאוריות אנרכיסטיות. היא מדגישה פעולה עצמאית של אנשים בלי ליישב את השינוי דרך נציגים. קבוצות אנרכיסטיות רבות מעודדות ומבצעות פעולה ישירה כאמצעי לשינוי.

פעולה ישירה היא ניסיון לשנות דבר שנראה לא הוגן בעשייה ישירה.
זה יכול להיות שביתה, עובדים שלא עובדים, או חרם, לא לקנות מוצר. יש גם ישיבה על עץ, חסימת דרך או התמקמות במקום ריק (סקווטינג). סבוטז' פירושו פגיעה או הפרעה בציוד.
אנשים עושים פעולות כאלה כבר זמן רב. מנהיגים כמו גאנדי ועבודתו של מרטין לותר קינג לימדו לעשות זאת בלי לפגוע באנשים. בתנועות גדולות, כמו מחאה נגד תאגידים ב-1999, השתמשו בחסימות כדי לגרום לשינוי.
פעמים רבות פעולה ישירה לא אלימה שינתה דברים חשובים, כמו זכויות או החלטות ציבוריות.
פעולה לא אלימה היא בלי פגיעה באנשים. המטרה היא להראות שיש בעיה ולגרום לאחרים לדבר על זה.
יש ויכוח אם השחתת רכוש נחשבת אלימות. חלק מהפעילים אומרים שרק פגיעה באנשים היא אלימות.
בישראל אנשים משמאל ומימין השתמשו בטקטיקות אלו. סטודנטים חסמו כבישים ב-2007. גם פעילי סביבה ומ groupes אחרים הפריעו לעבודות בנייה כדי לעצור פרויקט.
אנרכיסטים, שהם אנשים שרוצים פחות שלטון מרכזי, משתמשים בפעולה ישירה כדי לפעול בעצמם ולנסות לשנות.