"פקודת מס הכנסה" היא החוק שמסדיר את גביית מס ההכנסה בישראל. המילה "פקודה" מרמזת שמקורה בחוקי המנדט הבריטי. היא נחקקה בראשונה ב-1941, שודרגה ב-1947 וב-1961, ועברה מאז מאות תיקונים. מאז שנות ה-70 הוקמו כ־15 ועדות שונות שניסו לקדם רפורמה, אך המסקנות יושמו רק בחלקן.
החוק מגדיר מה נחשב "הכנסה" ולכן חייב במס. ההכנסות מחולקות לשני סוגים עיקריים: הכנסות פירותיות והכנסות הוניות.
כוונת החוק ב"הכנסה פירותית" היא הכנסה ש"נצמחה" או הופקה, למשל מעבודה, מעסק או מהשקעה. הכנסה פירותית מחויבת במס אם הופקה בישראל או אם הופקה בחו"ל על ידי תושב ישראל. החוק מסווג מקורות הכנסה לפי סוג. דוגמות חשובות:
- הכנסה מעסק או ממשלח יד.
- משכורת, גם בתשלום בשווה כסף (כמו רכב צמוד).
- ריבית ודיבידנדים.
- דמי שכירות, תמלוגים וזכויות יוצרים.
- הכנסות חקלאיות.
- הכנסות מהימורים והגרלות, מעל סכום מסוים (נכון ל-2015: 50,000 ש"ח) מחויבות במס בשיעור 35% ללא קיזוז הוצאות.
לכל מקור עשויים להיות כללים מיוחדים ושיעורי מס שונים.
הכנסה הונית היא רווח ממכירת נכס הון, כמו קרקע או נכס אחר. תחילה מיסו בעיקר "שבח מקרקעין", ההפרש בין מחיר המכירה לעלות הקרקע. אחר כך הוסיפו מיסוי על רווחי הון מסוגים אחרים, כגון נכסים בחו"ל או נכסים תעשייתיים.
הפסיקה פיתחה מבחנים להחליט אם הכנסה היא פירותית או הונית. אלה משמשים להכוונה, אך כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
בחוק ובפסיקה מגדירים הוצאות פירותיות והוצאות הוניות. הכללים משפיעים על האם וכיצד ניתן לנכות הוצאות מהכנסה לצורכי מס.
נכסים לא מוחשיים הם פריטים שאינם חפצים פיזיים, למשל קניין רוחני. רווחים מנכסים כאלה נחשבים לעתים כהכנסה הונית. בדרך כלל הוצאות הוניות לא ניתנות לניכוי, אבל יש הוראות מיוחדות. לדוגמה, מכירת מוניטין יכולה להיחשב אחרת, ויש הוראת פחת על פני עשר שנים בתקנות.
חלק מתשלומי פיצויי פיטורים נחשב ל"תקבול הוני" עד לתקרה של הפטור; היתר מחויב כהכנסה שאינה משכר. בשנת 2016 התקרה הייתה 12,230 ש"ח לשנת עבודה. ניתן, באישור פקיד השומה, לפרוס תשלומים אלה על פני שנים כדי לשנות מס.
תושב ישראל מחויב במס על כל הכנסותיו, גם מהעולם. ישראל חתמה על אמנות למניעת כפל מס. מס ההכנסה על הכנסה פירותית הוא פרוגרסיבי (שיעורי מס עולים עם ההכנסה), ושיעור מקסימלי בשנת 2023 עמד על 50%.
עד שנת 2002 רווחי הון חויבו לפי שיעור המס השולי של הנישום. מאז חלו שינויים: ב-2003 בוטלו פטורים מסוימים, ובהמשך שונו שיעורי מס על רווח הון מספר פעמים (שיעורים בין 20% ל-30% לעתים).
הדיווח על הכנסות פירותיות הוא שנתי ומבוסס על שנת המס הקלנדרית (1.1, 31.12). כיום טפסים לדיווח הם טופס 1301 לאדם יחיד וטופס 1214 לחברה. עסקה הונית חייבת בדיווח תוך 30 יום מהביצוע. יש גם דיווחים נפרדים למס ערך מוסף, לביטוח לאומי ולניכויים שמבצעים מעסיקים.
עוסק יכול להגיש דוחות בעצמו או דרך מייצג. מייצג יכול להיות רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין.
ממוצע מדרגות המס ירד בשנים 2003, 2017. ב-2017 הוטל מס יסף בשיעור 3% על הכנסות גבוהות במיוחד (מעל כ-640,000 ש"ח בשנה).
חוק המס מאפשר הקלות שונות לאוכלוסיות שונות. ההקלות ניתנות בעיקר כזיכויים (סכום שמופחת ממס החיוב) וכניכויים (הפחתה מההכנסה החייבת).
נקודת זיכוי היא דרך להקטין את המס. מספר נקודות הזיכוי מוכפל בערך נקודת הזיכוי באותה שנה. הן מוענקות לפי קריטריונים שונים, כמו תושבות, הורות או עלייה.
"פקודת מס הכנסה" היא חוק שקובע מי צריך לשלם מס. החוק התחיל עוד ב-1941 כשהמנדט הבריטי שלט כאן. מאז שונו בו דברים.
החוק מגדיר מה היא הכנסה. יש שני סוגים עיקריים: הכנסה פירותית והכנסה הונית.
הכנסה פירותית היא כסף שמקבלים מעבודה או מהשקעה. היא חייבת במס אם הופקה בארץ או אם תושב ישראל הרוויח אותה בחו"ל. דוגמאות פשוטות: משכורת, ריבית, דמי שכירות וזכויות יוצרים. הכנסות מהגרלות או מהימורים חייבות במס במיוחד אם הן גדולות.
הכנסה הונית היא רווח שמתקבל ממכירת נכס. למשל כשמוכרים קרקע והרווח גדול יותר מהעלות. בהתחלה מיסו בעיקר קרקעות, ולאט־לאט הוסיפו נכסים נוספים.
בתי המשפט בודקים מקרה־מקרה אם הכנסה היא פירותית או הונית.
בחוק מגדירים הוצאות פירותיות והוצאות הוניות. זה קובע אם אפשר להוריד הוצאות מהמס.
יש גם נכסים שלא רואים, כמו רעיונות וזכויות. אלה נקראים נכסים לא מוחשיים. בדרך כלל לא מקזזים הוצאות כאלה, אבל יש חוקים מיוחדים עבור מוניטין.
חלק מפיצויי פיטורים נחשב להון ולא למס עבודה. על חלק נוסף משלמים מס. יש תקרה לשיעור זה.
את רוב ההכנסות מדווחים לשנה שלמה. אנשים משתמשים בטפסים מיוחדים כדי לדווח. עסקה של נכס חייבת בדיווח מהיר בתוך 30 יום.
מותר להגיש דוחות לבד. אפשר גם לבקש עזרה מרואה חשבון, יועץ מס או עורך דין.
המדינה נותנת נקודות זיכוי. כל נקודה מקטינה את המס שיש לשלם.
תגובות גולשים