פקיעין היא כפר בגליל העליון, בצפון ישראל. הכפר יושב על גבעה בגובה כ‑600 מטר.
במקום מצאו שרידים עתיקים מאוד. אנשים חיו כאן לפני אלפי שנים. נמצאו גם כלים מאבן וברונזה.
בפקיעין חיו במשך דורות דרוזים (קהילה דתית), נוצרים ומעט משפחות יהודיות. במשך השנים היו עליות וירידות במספר האנשים.
במאה ה‑20 הקהילה היהודית קטנה. חלק מהמשפחות עזבו וחזרו לעיתים. בשנות ה‑50 הוקם מושב חדש על גבעה סמוכה. ב‑1958 הוקמה מועצה מקומית, קבוצה שמנהלת את הכפר.
בשנות ה‑2000 הגיעו מבקרים ושכנים חדשים, אך גם היו חילוקי דעות וקשים. ב‑2007 היו עימותים סביב אנטנה סלולרית; אנשים נפצעו.
יש שם בית כנסת ישן. מצאו בו לוחות אבן עתיקים עם ציורים.
לפי מסורת, רבי שמעון בר יוחאי הסתתר במערה במשך שנים. היום המערה חסומה ברובה. בחג ל"ג בעומר אנשים מבקרים ומדליקים נרות.
יש שם מקום שנקרא קבר. משפחות פוקדות אותו בבקשה וברגש.
זה אתר ומרכז המבקרים שמספר על משפחת זינאתי ועל ההיסטוריה היהודית בכפר. יש שם סיורים ופעילויות לכל המשפחה.
במקום מצאו שרידים עתיקים מאוד. אנשים חיו כאן לפני אלפי שנים. נמצאו גם כלים מאבן וברונזה.
בפקיעין חיו במשך דורות דרוזים (קהילה דתית), נוצרים ומעט משפחות יהודיות. במשך השנים היו עליות וירידות במספר האנשים.
במאה ה‑20 הקהילה היהודית קטנה. חלק מהמשפחות עזבו וחזרו לעיתים. בשנות ה‑50 הוקם מושב חדש על גבעה סמוכה. ב‑1958 הוקמה מועצה מקומית, קבוצה שמנהלת את הכפר.
בשנות ה‑2000 הגיעו מבקרים ושכנים חדשים, אך גם היו חילוקי דעות וקשים. ב‑2007 היו עימותים סביב אנטנה סלולרית; אנשים נפצעו.
יש שם בית כנסת ישן. מצאו בו לוחות אבן עתיקים עם ציורים.
לפי מסורת, רבי שמעון בר יוחאי הסתתר במערה במשך שנים. היום המערה חסומה ברובה. בחג ל"ג בעומר אנשים מבקרים ומדליקים נרות.
יש שם מקום שנקרא קבר. משפחות פוקדות אותו בבקשה וברגש.
זה אתר ומרכז המבקרים שמספר על משפחת זינאתי ועל ההיסטוריה היהודית בכפר. יש שם סיורים ופעילויות לכל המשפחה.