פְּקִיעִין היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון, בגליל העליון, בגובה כ-590, 650 מטר מעל פני הים. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1958. הוא שוכן מערבית לבית ג'ן ודרום‑מזרחית למעלות‑תרשיחא.
בקרבת פקיעין נמצאה מערת קבורה כלקוליתית (תקופה שבין הברונזה לאבן). הממצאים מראים שקיימה התיישבות כאן לפני כ-3,500, 4,500 שנה. לצד תושבים מקומיים נמצאו גם מהגרים מאיראן והרי הזגרוס.
בתל חרשים שבדרום נמצאו שרידי מבנים ומפעל לייצור כלי ברונזה. גם נמצאו שכבות מהתקופה הפרסית וההלניסטית. יש עדויות להתיישבויות רבות בסביבה בתקופת הברזל.
כפר בשם ביצירת דומה מוזכר במקורות רומים ומדרשיים. במסורות מופיע גם סיפור בר־כוכבא ורבי שמעון בר יוחאי, שקושרו למערות ולמקומות סביב פקיעין, אם כי הזיהוי אינו ודאי לחלוטין.
הנוכחות המוסלמית והדרוזית החלה במאה ה‑11. הנוצרים נמצאים בכפר מאז התקופה הביזנטית.
היישוב היהודי במקום הוא ישוב שורשי של משפחות יהודיות מקומיות. במקורות העות'מניים מוזכר הכפר בשם הערבי 'בקיעה'. לאורך המאות ה‑18, 19 התקיימה קהילה יהודית קטנה שמתפרנסת מעבודת אדמה.
במאה ה‑20 הקהילה היהודית הצטמצמה בשל מצוקה כלכלית ובעיות ביטחון. ב־1929 ומאוחר יותר ב־1938 אירעו סכנות ואלימות שאילצו משפחות לעזוב. חלקים מהמשפחה זינאתי חזרו אחרי מלחמת העולם השנייה.
בשנות ה‑50 הוקם מושב פקיעין חדשה על גבעה סמוכה. ב־1958 הוקמה מועצה מקומית נבחרת. בשנות ה‑60 וה‑70 היו ניסיונות לשמר ולהחזיר יהודים לכפר, כולל פתיחת סניף של ישיבה בשנות ה‑70.
בשנות ה‑2000 נרשמו מיזמי רכישת בתים על ידי ארגונים יהודיים, לצד דיווחים על מתחים מקומיים. ב־2007 פרצו עימותים קשים סביב הצבת אנטנה סלולרית, בהם נפצעו תושבים מירי המשטרה. ב־2019 הוגשה תוכנית מתאר שתכלול בניית כ‑1,800 יחידות דיור.
כיום רוב תושבי פקיעין הם דרוזים (כ‑77%), כ‑22% נוצרים, ושאר התושבים מוסלמים ומעט משפחות יהודיות.
זוהי שכונה נוצרית‑דרוזית כ‑3 ק"מ צפונית‑מערבית לפקיעין. היא צמחה בהדרגה, ובה כיום כ‑300 בתים.
בית הכנסת שבמרכז הכפר שופץ ב‑1873. בו נתגלו לוחות אבן עתיקים עם תבליטים, שנחשבים לחלקים ממבנה קדום. חזית בית הכנסת הופיעה פעם על שטר כסף ישן.
לפי מסורת מאוחרת הסתתרו בה רבי שמעון בר יוחאי ובנו. המערה חסומה ברובה בגלל מפולות, אך פוקדים אותה בהילולה ל"ג בעומר. גם יהודים וגם ערבים מניחים שם נרות וחפצים זיכרון.
בקצה המדרון נמצא קבר שמיוחס לתנא רבי יוסי דמן פקיעין. לפי מסורת, אנשים פוקדים אותו כדי לבקש סיוע רוחני.
אתר מורשת שמספר על ההיסטוריה היהודית בכפר ועל משפחת זינאתי. במקום מתקיימים סיורים, מפגשים ופעילויות חקלאיות מסורתיות.
פקיעין היא כפר בגליל העליון, בצפון ישראל. הכפר יושב על גבעה בגובה כ‑600 מטר.
במקום מצאו שרידים עתיקים מאוד. אנשים חיו כאן לפני אלפי שנים. נמצאו גם כלים מאבן וברונזה.
בפקיעין חיו במשך דורות דרוזים (קהילה דתית), נוצרים ומעט משפחות יהודיות. במשך השנים היו עליות וירידות במספר האנשים.
במאה ה‑20 הקהילה היהודית קטנה. חלק מהמשפחות עזבו וחזרו לעיתים. בשנות ה‑50 הוקם מושב חדש על גבעה סמוכה. ב‑1958 הוקמה מועצה מקומית, קבוצה שמנהלת את הכפר.
בשנות ה‑2000 הגיעו מבקרים ושכנים חדשים, אך גם היו חילוקי דעות וקשים. ב‑2007 היו עימותים סביב אנטנה סלולרית; אנשים נפצעו.
יש שם בית כנסת ישן. מצאו בו לוחות אבן עתיקים עם ציורים.
לפי מסורת, רבי שמעון בר יוחאי הסתתר במערה במשך שנים. היום המערה חסומה ברובה. בחג ל"ג בעומר אנשים מבקרים ומדליקים נרות.
יש שם מקום שנקרא קבר. משפחות פוקדות אותו בבקשה וברגש.
זה אתר ומרכז המבקרים שמספר על משפחת זינאתי ועל ההיסטוריה היהודית בכפר. יש שם סיורים ופעילויות לכל המשפחה.