פרא

הפרא (שם מדעי: Equus hemionus) נקרא גם חמור הבר האסייתי. מין = קבוצה של בעלי חיים המקבילה למין בביולוגיה, ותת-סוג = קבוצה קטנה בתוך קבוצה גדולה יותר. צבע פרוותו חום בהיר-אפרפר. בטנו, שולי פיו, אחוריו והחלק הפנימי של רגליו לבנים.

בפרא ידועים כיום שישה תת-מינים. בעבר סיווגו את הקיאנג (חמור הבר הטיבטי) כתת-מין של הפרא. היום הקיאנג נחשב למין נפרד.

משקלו של הפרא נע סביב 200, 260 ק"ג, ואורכו כ-2.1 מטר. הפרא חי בעדרים קטנים בערבות אסיה. בית הגידול האופייני שלו הוא נוף פתוח במדבר, סמוך למקורות מים וצמחייה עשבונית ושיחית.

ההיריון אורך כ-11 חודשים. נקבה ממליטה בדרך כלל כל כשנתיים. העִיר (העגל של החמור) יונק כ-10 חודשים, ועד גיל כ-2 שנים נשאר בקשר עם העדר. הזכרים עוזבים את העדר שבו נולדו כשהם בוגרים, והם מצטרפים לעדרי רווקים או חיים לבד.

הפרווה משתנה לפי עונה: בחורף היא עבה וחומה, ובקיץ קצרה ובהירה. תכונה זו עוזרת לו להתמודד עם חום הקיץ ועם הקור בחורף.

בעבר חשבו שהפראים חיים בעדרים של הרמון, בדומה לסוסים. מחקרים הראו שהמבנה החברתי שלהם הוא מסוג fission-fusion. משמעות הדבר היא שקבוצות הנקבות משתנות בגודלן ובמורכבותן עם הזמן. הנקבות נשארות בקבוצות משלהן, והזכרים נוטים לצאת כשהם בוגרים.

הזכרים המתחרים נלחמים באינטנסיביות. קרבות יכולים לגרום לפציעות כמו אובדן חלקים מהזנב או האוזניים, וצלקות צוואר. במקרים רבים זכר דומיננטי שולט בנקבות למשך כמה שנים.

הפרא בסכנת הכחדה בטבע. האוכלוסייה העולמית מוערכת בכמה עשרות אלפי פרטים. הירידה נגרמת בעיקר מציד למען בשרו ועורו, ומשליטה של בקר וצאן מבויתים על מקורות מים.

תת-המין הסורי נכחד באזורנו: הפרט האחרון בשבי מת ב-1927, וסביר שאז נכחד גם בטבע.

ב-1968 הובאו לארץ 11 פרטים (פרא פרסי ופרא תורכמני) מאיראן, בתמורה ל-20 צבאים. העדר שוחרר בחי-בר יטבתה והותאם לסביבה. תהליך השבה נוסף החל ב-1982 בקרבת עין סהרונים במכתש רמון. בתוך עשור שוחררו 14 זוגות על שטח של כ-3,500 קמ"ר.

משחרורים וריבוי טבעי נבנתה אוכלוסייה יציבה. בתחילת 2016 מוערכת אוכלוסיית הפראים בישראל במינימום של כ-350 פרטים. התפוצה שלהם משתרעת מצפון הנגב ועד פארן.

כיוון שתת-ההמינים שהובאו גדולים יותר מהסורי, אין להם טורפים טבעיים משמעותיים בארץ. עם זאת, גורים צעירים עלולים להיות בסכנה מטורפים כמו הזאב המצוי.

הפרא נקרא גם חמור הבר האסייתי. שמו המדעי הוא Equus hemionus. מין = סוג של חיה. תת-סוג = קבוצה בתוך מין.

הוא חום ובהיר. הבטן, סביב הפה וחלקי הרגליים לבנים. הפרא שוקל כ-200, 260 ק"ג. אורכו כ-2.1 מטר.

הפרא חי בעדרים קטנים בערבות ובמדבר. הוא צריך מים וצמחים לאכול. הנקבה נשאבת כ-11 חודשים. היא ממליטה בדרך כלל כל כשנתיים. הגור יונק כ-10 חודשים.

בחורף יש לו פרווה עבה וחומה. בקיץ השיער קצר ובהיר.

הזכרים לעתים נלחמים על מקום וזכויות. קרבות יכולים לגרום לפציעות, אבל זה חלק מהטבע שלהם.

הפרא נמצא בסכנה. אנשים צדו אותו בשביל בשר ועור. בעיות נוספות הן תחרות עם הבקר והצאן על המים.

תת-המין הסורי נעלם. הפרט האחרון בשבי מת ב-1927.

ב-1968 הגיעו לישראל 11 פראים מאיראן. הם שוחררו בחי-בר ותרמו לשיקום המין. השבה נוספת החלה ב-1982 במכתש רמון.

עד 2016 היו בישראל לפחות כ-350 פראים. הם חיים מצפון הנגב ועד פארן. גורים צעירים עלולים להיפגע על ידי טורפים כמו הזאב.