פרדוקס העורב

הפרדוקס הוצג על ידי קרל המפל בשנות הארבעים. הוא תוקף את שיטת האינדוקציה המדעית, השיטה שאומרת שבונים תאוריה על פי תצפיות חוזרות.
הרעיון המרכזי פשוט אך מבלבל: המשפט "כל העורבים שחורים" שקול מבחינה לוגית למשפט "כל הדברים שלא שחורים אינם עורבים". כלומר, אם אין אף עורב שאינו שחור, שניהם נכונים.
המדען בסיפור רוצה לאשש את הטענה ש"כל העורבים שחורים". הוא רואה כמה עורבים שחורים, אך לא יכול לבדוק את כולם. אז הוא בודק דברים שלא שחורים, עצים, סוסים לבנים וכובעים אדומים, כי לפי השוויון הלוגי אלה גם מאששים את הטענה, אם לא יימצא עורב שאינו שחור.
אחרי כמה תצפיות על דברים לא־שחורים וללא גילוי עורב לא־שחור, הוא מסיק ש"כל העורבים שחורים".
למרות השוויון הלוגי, פילוסופים נחלקים בשאלה האם תצפיות של דברים לא־שחורים אכן מאששות טענה על עורבים. יש שנדמה להן שזו חיזוק אמיתי, ויש שסבורים שזו אינטואיציה מטעה ולמעשה לא באה להגיד הרבה על העורבים עצמם.

בשנות הארבעים פילוסוף בשם קרל המפל הבחין בחידה חשובה.
אינדוקציה היא ללמוד משהו מתוך הרבה דוגמאות. המפל חשב על זה.
המשפט "כל העורבים שחורים" שווה במשמעותו למשפט "כל מה שלא שחור לא יכול להיות עורב".
מדען בסיפור רואה כמה עורבים שחורים. הוא לא יכול לבדוק את כל העורבים.
אז הוא בודק דברים שלא שחורים, למשל עצים וסוסים לבנים.
כי אם לא יימצא עורב שאינו שחור, זה נראה לו כאילו הטענה מתקבלת.
חלק מהפילוסופים אומרים שזה חיזוק נכון. חלק אחר אומרים שזה לא מספיק.